אז מה עדיף "נרקומן של הבדידות" או "נרקומן של האהבה"? האם העובדה שנשאר "נרקומן של הבדידות" היטיבה איתו במקרה של מי שהיתה מבחינות "טעות"? לפי השיר הזה לא ברור אם היותה "טעות" הזיקה לו יותר מאשר היתה מיטיבה אילולא הלכה, כי סופו של השיר אומר, כי מאז שהלכה – "איבד זהות". לא בטוח שמשרבטי השירים על אהבה ושברונה – מתחקרים את רמת ההגיון בשירים. העיקר שהמציאו מטפורות לצורך תיאור ה"טרגדיה" ומנגינה נוגה שתייצר הלך רוח מדוכדך.
עדן מאירי מתואר בדף לעיתונות כ"השם הלוהט של תעשיית המוסיקה" בחודשים האחרונים. (מה שלום מרגי?) הכוכב הבא לאירוויזיון מוציאה מתוכה זמרי פופ ים תיכוניים צעירים "משוכנזים" בעלי קולות טובים, שמנסים לסלול דרכם אל הקונצנזוס של המיינסטרים. אחת הבעיות שלהם: העדר חומר מקורי ראוי לשמו, מוסיקה אישית נוגעת ומגעת. הם ממתינים לרכוש פירות בשלים אצל יצרני הז'אנר, שבדרך כלל אינם סוטים ממסלול הצפוי שבו נוהגים הגברים שבוכים על מעללי הנשים שהפכו אותם שברי כלי.
לזכותו של עדן מאירי ייאמר שהוא זמר שיודע לסלסל ברגש, להעביר הילוכים דרמטים. יש לו את זה. הנקודה היא שהבסיס – השיר – הוא אינסטנט שאינו מחזיק מים. יש כאן איזה מיחזור של מצב רוח ושירה שעובדת על אותן קלישאות. אם עדן מאירי חפץ בפריצת דרך של ממש, עליו למצוא חומר מקורי יותר, מענין יותר, ייחודי יותר. שירים כאלה לא יקדמו אותו.
בימוי ועריכת קליפ: דורון סרי
שיחקת לי בתוך הנשמה / היית לי שמיים וגם אדמה / כמו ילד שרץ על החוף
חיפשתי מקום פשוט וקצת נחמה / זה נגמר, זה נגמר / מילים נשברות על הדף
כמו ילד מול כל העולם / חיפשתי כיוון אחר
ואת / היית לי טעות / שיחקת לי בגבולות של הלחיות וגם למות
נשארתי נרקומן של הבדידות / מאז שהלכת, איבדתי זהות
כל הדמעות כבר התמזגו עם הלחות / איך איבדתי אותך בקלות
עברנו מסע מטורף / כזה שגם הזמן הזה בעצמו לא שרף
כמו ילד חיכיתי לסוף / הילד שבי נעלם הוא יצא למרדף
זה נגמר, זה נגמר / חוזר לאותה נקודה / כמו ילד מלא בתמימות
חיפשתי כיוון אחר
ואת / היית לי טעות / שיחקת לי בגבולות של הלחיות וגם למות
נשארתי נרקומן של הבדידות / מאז שהלכת, איבדתי זהות
כל הדמעות כבר התמזגו עם הלחות / איך איבדתי אותך בקלות.
