יש תחושה באוויר של – יאללה בואו נגמור עם זה. נבחר את המועמד לאירוויזיון בקייב, ונוריד את המסך על הכוכב הבא. התוכנית קצרה, מורכבת מטלאים של הקלטות מתאריכים שונים, המתמודדים בינוניים ומטה, וגם – דה וויס נושפת חזק מאוד בעורף.
קיבלנו פרק של ארבעה אודישנים בלבד. המנחים התכסחו עם השופטים על ניקה (העולה החדשה שלמדה עברית על בוריה תוך שנתיים) ששרה את הלהיט הגדול של ניקה קוסטה Out On My Own. ניקה חטפה ארבעה אדומים בעליהןם לא מובן של כל השופטים, למרות שלא הייתה גרועה. היא הקרינה תום חם וקול א-לה ניקה קוסטה מ-1981. בן אל טען שאין לה את ה"טואל פקייג'", ונשמע כמו בוחן מיושן ללהקות צבאיות, שמחפש זמרים שיודעים גם לרקוד. אין לי מושג אם ההתכסחות עם אסי עזר הייתה מבוימת, ואם את ההערה של סטטיק – "אתה תמשיך להנחות ואנחנו לשפוט" הייתה במסגרת המבוימת של – עוד דחקה בתחרות או הערה של סתם הערה של חוצפן, שתפס ביטחון ללא בסיס מוצדק.
נוי אייזן וחן צימרמן עברו די בקלות את שולחן השופטים למרות, שתרגיל השירה והביטבוקס נשמע חלטורה, שממש אינה ראויה לזירה האירוויזיונית.
אליעד מלכי, מי שמוכר כתופעה ויראלית בתחתונים ביוטיוב, נראה ונשמע כעוד הלצה זייפנית יזומה של המפיקים. לא ברור אם מדובר בחוסר מועמדים או במשהו מתוכנן כדי לייצר באז כלשהו. אם כבר – אז לכו על התחתונים.
במצב עניינים כזה, מסתפקים בניסיון של זמר ממוסקבה – דוד ונסיאן, שהגיע במיוחד לביצוע אופראי בומבסטי של Rise Like A Phoenix, זוכה האירוויזיון של קונצ'יטה מ-2014. מול שלושת הכחולים בשולחן השופטים, הודיע אמדורסקי, כי הפופ אופרה הזה אינו טעמו האישי ונתן אדום. נדמה לי שגם הוא מבין, שתפקידו בתחרות אינו לייצג את טעמו האישי, אלא לסייע בבחירת מועמד לייצג את ישראל באירוויזיון.
ניקה Out On My Own – לא עברה.
נוי אייזן וחן צימרמן – שירים שונים בקצב ביטבוקס.
אליעד מלכי – You Are The Only One – לא עבר.
דוד ונסיאן – Rise Like A Phoenix
וידיאו: דוד ונסיאן – Rise Like A Phoenix
