מאיר גולדברג טווה שיר באמצעות חלקי פסוקים – רובם מתהילים. ("גשם נדבות", "כתמר יפרח", "לא גבה ליבי", "חסד ואמת") כדי להסביר את מקור ההשראה ומהות היוצר-היצירה על מורכבותם כולל אלמנטים של מוסר ויושרה. הטקסט שזור פסוקים תפורים במלאכת פאזל דקדקנית, שבולטות בו השורות על מהות היצירה של כותב המילים: "המילים חינם/ רק הנגינה היא תיבת אוצר/ חלומות גדולים/ הם משב אוויר שאיני מכיר/ רק נותן קולי/ את קולי בשיר, את קולי בשיר/ כלי נגינה אינני, ועודני, שופרו של שיר/ מהתפילה הגעתי, ולנצח שר מתוך נפשי".
מה שחיבר אותי לפיוט משובץ הפסוקים של גולדברג היא המוסיקה של שמוליק נויפלד. בשיר הזה היא תיבת אוצר. מעניקה למילים מנגינה, קצב ועיבוד שמפשטים את המילים, מעניקים להן רובד רגשי מחלחל. הצלילים פותחים את הטקסט הזה כפרחים באביב, מעניקים ללשון המקראית חיים של ממש. העיבוד – עקב בצד אגודל. יש במוסיקה הזו פשטות (ואלסית) שקוראת להצטרף לישי ריבו, שמתענג על השיר ככלי נגינה חיוני, הופך לשופרו מתוך נפשו השרה. ריגושים.
הלעולמים/ תתעטף רוחי יריעת ענן
זיכרונות קמים/ בעמל לבי כמו ביד אמן
נבל וכינור/ הד המיתרים בתפילת חיי
תקוותו של דור/ דרך ישרים, כל מעייני
גשם נדבות/ לחם חסדים, לא על סף דלתי
כוס הישועות/ יין הידידים שעזבו אותי
רק עם צליל מיתר/ והדהוד התוף, לבבי ישמח
כשיאמרו זמר/ כשיראו כי טוב, כתמר אפרח
כלי נגינה אינני, ועודני, שופרו של שיר
מהתפילה הגעתי, ולנצח שר מתוך נפשי
כסף וזהב/ רעם וברק ואחר כך מה
שקר וכזב/ גשם של אבק על הנשמה
רק שלא יגבה לבי/ בין הטוב לרע, לא יטעו עיני
חסד ואמת/ לעולם ועד, כל מעייני
מעשה אדם/ דעת ותבונה, להולכים ישר
המילים חינם/ רק הנגינה היא תיבת אוצר
חלומות גדולים/ הם משב אוויר שאיני מכיר
רק נותן קולי/ את קולי בשיר, את קולי בשיר
כלי נגינה אינני, ועודני, שופרו של שיר
מהתפילה הגעתי, ולנצח שר מתוך נפשי