הסקסופוניסט ומוסיקאי הג'אז ארז בר נוי איננו צילום מרגלית חרסונסקי

הסקסופוניסט ומוסיקאי הג'אז ארז בר נוי איננו

ניצן בר כתב עליו: "כל חבריי כבר אומרים הכל. כל כך עצוב ופתאומי ולא נתפס בכלל. איש ענק, מורה ופרסונה כל כך אהובה"

/5

ניצן בר כתב עליו: "כל חבריי כבר אומרים הכל. כל כך עצוב ופתאומי ולא נתפס בכלל. איש ענק, מורה ופרסונה כל כך אהובה, אזכור לך תמיד את השנתיים, שלמדתי אצלך בתלמה, אין ספור ג׳אמים אגדיים, הופעות גדולות וכל כך הרבה שהכרתי וזכיתי לראות ולחוות, בזכותך. אין ספק שאתה חלק עצום בפאזל, שמרכיב ומגדל את הג׳אז בישראל. תמיד אודה לך על כך."
הלם: ארז בר נוי, הסקסופוניסט שאת פניו המחייכים אני זוכר מהג'אמים שאירגן בפסטיבל הג'אז של אילת – נפטר באופן פתאומי. בן 55 במותו. נגן הטנור סקסופון היה מהפעילים בישראל בתחום הג'אז.
החל את לימודיו בסקסופון אצל סטו הכהן, המוסיקאי והמורה המיתולוגי, בוגר מנס קולג' וניו סקול בניו יורק שם למד אצל בילי הארפר, ג´ורג גרזון ועוד. בארץ כבש ארז בר-נוי כל בימה אפשרית בסצינת הג'אז המקומית. בין השאר הופיע ארז בפסטיבל הג'אז בים האדום, פסטיבל "ג'אז סרטים בת"א" ובפסטיבל שוני עם מיטב נגני הג'אז הישראלים, כמו גם עם מבחר מגדולי הג'אז העולמי ביניהם רנדי ברקר החצוצרן האגדי, אברהם ברטון, ענק הסקסופון (איתו קיים דו שיח בלתי נשכח בהופעותיו בארץ) ועוד רבים אחרים.
מאז 1997 ארז הופיע עם הרכב משלו בו הוא הפגין את כשרונו היחודי בכתיבה מקורית, מרעננת ובעיקר "ישראלית". רבים יעידו עליו, שהיה דמות של מחנך מעוררת השראה, אדם חם ומצחיק, מלא שמחת חיים ומוסיקאי נפלא. תלמידיו מציינים את שיעוריו כחווית למידה, את אישיותו המיוחדת.
בין עסוקיו – מורה ומחנך – מורה לתיאוריה, אימפרוביזציה וסקסופון ומנחה הרכבים במקומות שונים בארץ. הוא ריכז את מחלקת הג'אז בתיכון עירוני א' לאומנויות ת"א, לימד  בבי"ס רימון, במתא"ן, בכיתות אמן ברחבי הארץ. בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל-אביב ניהל ארז במשך כשמונה שנים את התכנית האקדמית לג'אז בשיתוף ה"ניו סקול" ניו יורק.
עמיקם קימלמן, הסקסופוניסט והמוסיקאי, מי שניהל בעבר את בית הספר למוסיקה "רימון", שהיה מורו של ארז, מספר על הצטלבויות הדרכים שלו עם דרכיו של בר נוי: "ב 1988 סיפר לי תלמיד שלי על אחד, ארז, שגר לא רחוק ממני בגבעתיים ומתאמן כל היום על הסקסופון. הלכתי לבדוק והתוודעתי לבחור צעיר, גבוה ויפה תואר, שלימד את עצמו לנגן לבד. המון טעויות וטכניקה לא נכונה היו שם אבל, תשוקה, נחישות וכישרון אדיר הבהירו לי שהאיש 'קורץ מהחומר' ואי אפשר שעולם המוזיקה יפסיד אחד כמוהו ולכן 'גררתי' אותו מהחדר בגבעתיים לבית ספר רימון, שהיה אז בחיתוליו, שם נפלה בידי הזכות ללמד את התלמיד המושלם, הרעב, המחויב והכל כך מוזיקלי בשנתו הראשונה בבית הספר, ולהתרגש כל פעם מחדש מההתקדמות הפנומנלית שלו.
לימים, לאחר שחזר מלימודיו בארה'ב, גייסתי אותו ללמד ברימון,  וגיליתי אדם מלא בנתינה, באכפתיות, באיכויות נדירות ובאהבה ענקית לתלמידיו אותן העניק לתלמידיו גם ברימון וגם במרכז ללימודי ג'אז ב'שטריקר' בהמשך. ארז היה נגן ברמה בינלאומית, מקור להשראה לכל מוזיקאי ומודל לחיקוי עבורי.
לכתו של ארז מאיתנו היא אבדה ענקית לג'אז הישראלי ולחינוך המוסיקלי. עצוב כל כך".

צילום: מרגלית חרסונסקי

Erez Barnoy Quartet – You don't know what love is

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

5 תגובות

  1. כמה מצער וכל כך חבל שהוא קיבל את הזריקה הנסיונית הזאת. מי יודע מה גרם לו למוות פתאומי שכזה.

    1. ארז לא לקח שום חיסון. בתור בן 55, הוא פשוט לא היה יכול לקחת את החיסון השלישי, שמיועד לבני 60 ומעלה. ובנוגע לטענות לפיהן הוא לקח את החיסון השני – מה הסיכויים שאדם שעבד בתור מורה בכמה מסגרות של משרד החינוך, והופיע במקומות שנדרש בהם תו ירוק, התחסן בחיסון השני *עכשיו* ולא בתחילת השנה (ינואר-פברואר)?

  2. כואב הלב לשמוע.
    תענוג היה לראות את עבודתו המסורה ולשמוע אותו מנגן.
    יהי זכרו ברוך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן