קיים הבדל בין אמונה שהיא תחושה שמשהו יתרחש, לבין תקווה שהיא עצם השאיפה לטוב, בלי נגיעה של המציאות והריאליות: "גם כשנראה שאפסו הסיכויים – לא מתה התקווה". "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". בתקווה מתגלמת השאיפה של האדם לעולם אחר – טוב או שונה.
אצל שי משולם, מוזיקאי, שאובחן ב – ALS, מחלת ניוון שרירים לפני כ-12 שנה, היצירה מגלמת את האמונה והתקווה גם יחד, או כמו שאומר המשפט האחרון בשיר: "האמונה שלא נפלה התקווה".
לדברי משולם התקווה היא שהצילה וממשיכה להציל את חייו ולתת להם משמעות, היא שהובילה אותו לפרויקט – אלבום חדש בו ישתף מבצעים שונים. "התקווה" בביצוע אהוד בנאי הוא הסינגל הראשון שיוצא מהאלבום.
המוסיקה חד-כיוונית. הקצב המניע, השירה המתכוונת של אהוד בנאי, הקולות המלווים שמעניקים תחושה של הימנון, הצלילים המזרחיים שמוסיפים קישוטים לחגיגה. שיר של עממיות, שיר עם מפעים לב. אין כאן התלבטות. שי משולם ואהוד בנאי חברו כדי להפוך את התקווה לאמונה.

הפרוייקט של שי משולם התקווה ביצוע: אהוד בנאי

זו התקווה שלא נגמרת/ התקווה שלא חלפה/ היא שתמיד חוזרת/ מהמלחמה האבודה
זו החשכה שלא עיוורת/ החוכמה שלא שתקה/ בי להאיר דואגת/ כשמביטה לה בלבנה
אולי לכול דבר סיבה/ שום דבר לא סתם/ ולנו יש תמיד תקווה/ שהטוב לא נעלם
זו התקווה, המנגינה שלא כבתה

זו השתיקה שלא נשברת/ הדמעה שלא זלגה/ היא שתמיד שותקת/ ובשתיקתה הצעקה
אולי לכול דבר סיבה/ שום דבר לא סתם/ ולנו יש תמיד תקווה/ שהטוב לא נעלם
זו התקווה, המנגינה שלא כבתה

זו התקווה שלא נחלשת/ המחלה שלא פסקה/ היא שתמיד זוכרת/ כשהאהבה אליי טובה
זו התפילה שלא עילגת/ האמונה שלא נפלה/ היא שתמיד דולקת/ כאלומה  בחשכה

אולי זה החוב שנשלם/ והוא אף פעם לא נגמר/ אולי השבור הוא השלם/ וכול האור כאן נסתר
זו התקווה, המנגינה שלא כבתה/ זו התפילה, האמונה שלא נפלה התקווה

שי משולם אריאל זילבר למטבע שני צדדים

שי משולם פייסבוק