קונצרט רוק סימפוני בהיכל התרבות? מי עושה בימינו קונצרט רוק סימפוני עם תזמורת פילהרמונית? אחרי כשלוש שעות מינוס חצי שעה הפסקה, הבנו כי אלן פרסונס פרוגקט והפילהרמונית הישראלית עשו את זה. נדמה לי שמאז שהפילהרמונית הישראלית ניסתה ב-1969 לחבור ללהקת הצ'רצ'ילים לחלקים מהקונצ'רטו הכפול של באך ממש בהיכל הזה בת"א – זה לא קרה. הצ'רצ'ילים – פילהרמונית – באך לא היו שידוך מוצלח, ומאז לא נולדו כמעט – אם בכלל – חתונות בין קלאסי לרוק בישראל.
הפרויקט הסימפוני של אלן פרסונס החזיר לניסיון לייצר איזושהי אינטרקציה. אנחנו נאחזים בעיקר באלבומי ה -70 שלו, מבחינתי – יצירות המופת שלו (Tales / I Robot / Eve / Pyramid). הגם שהוא הפך הרבה יותר מסחרי מאוחר יותר במהלך הקריירה של כשגלש לז'אנרים שלדעתי, שלא תאמו את סגנונו. בערב הזה שילב שני שירים מאלבומי החדש, שלא הולכים, נדמה לי להיכנס לקלאסיקה שלו.
The Alan Parsons Project הייתה להקת רוק מתקדם בריטית אשר נוסדה ב-1975 על ידי המוזיקאים אריק וולפסון ואלן פרסונס. בניגוד למבנה השכיח יותר של להקות רוק, ההרכב התבסס בעיקר על כישורי ההפקה והעיבוד של מייסדיה (לא נגינה, או שירה) הלהקה השתמשה בשרשרת ארוכה של נגנים ומוזיקאים כדי לבצע ולהקליט את שיריה, ורק לעתים רחוקות תפקדו וולפסון ופרסונס גם כזמרים.
האלבום הפרוגרסיבי הבולט ביותר של אלן פרסונס פרוג'קט הוא הראשון – "סיפורים של מסתורין ודמיון – אדגר אלן פו" שיצא לאור ב-1976.
פארסונס הפך בסופו של דבר את המוסיקה שלו למופע עשיר."הפרויקט" לא הופיע בלייב בימי הצלחתו הגדולה בשבעים. אלן פרסונס ואריק וולפסון שנפטר ב-2009 – ראו עצמם בעיקר כותבים ומפיקים מוסיקליים.
אלן פרסונס מופיע בשנים האחרונות ללא החברים המובילים אנדרו פאואל ואריק וולפסון שבזכותם נוצר הפרויקט של אלן פרסונס (טקסטים, מנגינות, תזמורים שופעים) החיבור לתזמורת הוא בעיני הקאמבק המדהים עבור הפרויקט, מופע שמשיב מהעבר את המוסיקה של שנות השבעים – בכל ייחודה ועוצמתה.
הלהקה היום כוללת את פרסונס ששר ומנגן על גיטרה אקוסטית וקלידים, המנצח והקלידן טום ברוקס, הסולן פי ג'יי אולסון, נגן הבס גיא ארז, נגן הגיטרה והזמר ג'ף קולמן, המתופף דני תומפסון, נגן הסקסופון, כלי ההקשה והזמר טוד קופר, נגן הגיטרה והזמר דן טרייסי.
השירים משתלבים פחות או יותר עם תזמורים של התזמורת הפילהרמונית. אני אומר פחות או יותר, כי כמה מהעיבודים התזמורתיים עליהם אחראי טום ברוקס המנצח, שותפו של פרסונס, נשמעו סטנדרטיים מול מעט מעוררי השראה. במילים אחרות, התזמורים אינם אחידים, מה שלא הפריע לקבל את הפרויקט במיטבו. את השירים ביצעו לחילופין כמעט כל חברי הלהקה, כשבמרכז הזמר פי. ג'יי אולסון (P.J Olsson) המצויין גם פארסונס השתתף בשירה בשירים אחדים. פרסונס עדיין מנהיג שמניע את ספינת הפרויקט עם סמכות מרגיעה, ואינך מרגיש כי מדובר בגחלים שמחממים מחדש.
נגנים: אלן פרסונס – קלידים, גיטרה, שירה, פי. ג'יי אולסון – שירה, ג'ף קולמן – גיטרה, שירה, דניאל טומפסון – תופים, גיא ארז (ישראלי) – בס, טום ברוקס, קלידים, ניצוח, טוד קופר – סקסופון, שירה, דן טרייסי – גיטרה, שירה
צילומים: מרגלית חרסונסקי
One Note Symphony/ Damned If I Do/ Don'T Answer Me/ Time/ Breakdown With Freedom + Raven/ Miracle/ Luciferma/ Science And I/ I Wouldn't Wanna Be Like You – Orchestra Tacet/ Don't Let It Show/ The Sorcerer's Apprentice/ Standing In A Higher Ground/ As Lights :Fall/ I Can't Get There From Here/ Prime Time – Orchestra Tace/ Sirius/ Eye In The Sky/ Encores: Old And Wise/ DR. Tarr & Professor Fether/ Games People Play
Don't Answer Me
Time
Sirius/ Eye In The Sky
Old And Wise
Dr Tarr & Proffessor Fether
