נעמי שמר 19 שנה למותה

השירים היפים של נעמי שמר 19 שנה למותה

שמר הצליחה  להביע תחושת הקולקטיב בשיריה בדרכה שלה,  להשפיע על חיינו כאן, ממש כמו שהשינויים החברתיים, הפוליטיים השפיעו עליה ועל שירתה

5/5

המוסיקאי עודד זהבי אמר עליה: "לנעמי שמר היתה תחושה של זמרת ייצוגית, שהיא צריכה לייצג את הדבר שקורה כאן, כמהה לאיזושהי ישראליות שבעיני היא ישראליות אוטופית. אם ב"אנחנו שנינו מאותו הכפר", שמר הייתה מחויבת לאתוס ישראלי של גבורה (מוות=גבורה) אחרי מלחמת יום הכיפורים, היא כבר העזה להעלות שאלות של איפה כל האנשים הטובים, ומה קרה פה.
שמר הצליחה  להביע תחושת הקולקטיב בשיריה בדרכה שלה,  להשפיע על חיינו כאן, ממש כמו שהשינויים החברתיים, הפוליטיים השפיעו עליה ועל שירתה זה הגיע עד הקיטוב הפוליטי שלה עד כדי הרחקתה מקהלים רבים שלא היו ראש בראש עם ההקצנה שלה לימין בשיריה ( השינוי שעשתה ב"ירושלים של זהב", "היאחזות הנחל בסיני", "שבחי מעוז")
נעמי שמר
גדלה על שירי עם מכל העולם, רבים מהם קיבלו תעודת זהות עברית. שמר האמינה ברב-תרבותיות, בהשפעות הדדיות. היא נולדה בקבוצת כינרת, בימים שבקושי יכולת לשמוע רדיו ופטיפון. מצד אחד קיבלה חינוך מוסיקלי קונבנציונאלי – כמו רבים מהפליטים שהגיעו מאירופה בשנות השלושים והארבעים ומצד שני – שירי עם. מצד אחד למידת מוסיקה אצל טובי המורים בארץ – פרנק פלג, אילונה וינצה-קראוס, יוסף טל, אבל ארליך ופאול בן חיים. מצד אחר: המסלול העממי בו החלה היצירה שלה. כשחזרה מהאקדמיה בקיבוץ, החלה ללמד ריתמיקה בגן הילדים. מה שהפריע לה: חוסר בשירים אמיתיים על הדברים שילדים נתקלים בהם. על האוטו האדום של הדואר, על האשכולית, על החצב, החילזון.
שמר החלה לכתוב מוסיקה שימושית-תכליתית כתחביב. בהמשך התחביב הופך למקצוע – בכתיבת המוסיקה ל"חמש חמש" שקיבלה תודות לנישואיה (הראשונים) עם השחקן גדעון שמר ויחסיה הטובים עם הצמד יוחנן וריקה זראי, המלחין והזמרת. היא כתבה מילים, יוחנן – מוסיקה. נולדו אז "רב האור והתכלת", "שיר התרנגול", "שיר הבר".
עוד "התחלה" היתה בשמונה שירי ילדים שהקליטה יפה ירקוני. מפנה של ממש: חיים טופול פונה אליה לכתוב ללהקת "בצל ירוק", וכך נולד "זמר נודד", שיר שנחשב השיר העברי הראשון במאז'ור. במילים ראתה שמר את האני-מאמין שלה: "קולו ישיר – אבל אתם לו הדי" (שירת הרבים או שירת היחדיו כפי שהיא כינתה את התופעה). המוסיקה, סיפרה שמר, נולדה כמעט טבעי. כתבה הרבה שירי לכת, כי בתקופתה הלכו הרבה ברגל. המרד הקטן שלה היה לא לכתוב "שירים בחאקי" – מתוך ועל הווי צבאי. תמיד ניסתה לברוח מהבאלי, "לא לדרוך בשבילים סלולים", כפי שאמרה. היא גם הקפידה בין כתיבת שירים, שהיא רצתה שישירו יחד איתה, לבין שירת יחיד – שבה ביקשה להבליט את הסולן המבצע.
שמר הודתה כי לא הצליחה לחבור לעולם הפופ המודרני, וכי היא ההתפתחות שלה ממשיכה להיות אינטואיטיבית בלי לנסות לאמץ טכניקות, מקצבים, מהלכים הרמוניים חדשים – אלא בעיקר לגלות נופים נפשיים חדשים. מזלה היה שזמרים המשיכו לבוא ולבקש ממנה שירים. שיר טוב אמרה נולד כשההזמנה החיצונית נפגשת עם ההזמנה הפנימית, ותמיד שמחה על כך ששיר טוב נולד, כשהיא הצליחה להפתיע את עצמה.
פרפקציוניסטית. את "על כל אלה" כתבה בבסיס כשיר תנחומים לאחותה שנתאלמנה. השיר הוזמן לתוכנית טלוויזיה לראש השנה, והוא נכתב בייסורים. לקח לה כמעט שנה להשלים אותו. תמיד ניסתה לעשות כמה שפחות פשרות בכל מרכיב של הכתיבה. גם "ירושלים של זהב" נכתב לדבריה ביסורים קשים. "יש שאתה ממציא ויש דבר שאתה מוצא" אמרה בראיון ליובל דור ("מוסיקה" מרץ 1988) הרבה פעמים ההרגשה היא שהדבר הזה מונח באישזשהו מקום ומחכה לך כמו כלי בחפירה ארכיאולוגית, מונח שם שלם אפילו לא שבור. אתה צריך רק לסלק את העפר, לחפור ולחפש המון כדי למצוא אותו. את הדברים הגדולים באמת – אני מרגישה שאני מוצאת, לא ממציאה. שאלתי את עצמי – של זהב? באמת של זהב, ועניתי לעצמי – כן, בטח של זהב. זכרתי מן הילדות את מטבע הלשון הזה מההאגדה התלמודית. ההרגשה היתה כמו להרים מטבע זרוק מערימת גרוטאות ולהבריק אותו יפה יפה, ולתלות בבית במקום שכולם יראו".

נעמי שמר – "ירושלים של זהב" 

נעמי שמר ידעה למזג ישן וחדש, נמוך וגבוה  בשפתה העשירה. לפזמונים מולחנים היא קראה "שירי זמר" להבדיל אותם משירים שלא נכתבו להלחנה (Poems) שגם איתם התמודדה לעיתים – טשרניחובסקי ("הוי ארצי מולדתי"), אלתרמן ("פגישה לאין קץ"). לא אהבה את הביטוי המסורבל "שירי משוררים" שנטבע לשירים שהולחנו עבור פרויקט הלחנת שירי משורררים של גלי צה"ל. העדיפה תמיד את הביטוי "זמר עברי" – שביטא את המיטב שנוצר כאן.

נעמי שמר – מחר

*** נעמי שמר נולדה בי"ז בתמוז תר"ץ, 13 ביולי 1930 בקבוצת כנרת – להוריה, רבקה ומאיר-יוסף ספיר (ספירוב) ממייסדי הקבוצה. בעידודה של אמה החלה נעמי לנגן בפסנתר בגיל שש וכשבגרה החלה ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים ותל אביב. בשנת 1953 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל ולאחר שחרורה כתבה יחד עם המלחין יוחנן זראי שירים למחזה "חמש-חמש". ב-1954 נישאה לשחקן גדעון שמר וב-1957 נולדה בתם, ללי. בהמשך הקריירה המוזיקלית שלה כתבה שירים עבור להקת "בצל ירוק", וכן שירים עבור הלהקות הצבאיות של הימים ההם, עבור "צמד הדודאים", ו"שלישיית גשר הירקון".
ב-1960 זכה שירה "הופה היי" לפרס ראשון בפסטיבל בינלאומי בעיר פזארו שבאיטליה. בתחילת שנות ה-60 נפרדו נעמי וגדעון והיא נסעה עם בתם לצרפת. בצרפת החלה לכתוב שירים בהשפעה מקומית ובין היתר תירגמה משירי ג'ורג' בראסאנס. עם שובה ארצה נישאה למרדכי הורוביץ, עורך דין, סופר ומשורר.  לקראת פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967), ביקש ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, שיר שייכתב במיוחד לכבוד ירושלים. השיר, "ירושלים של זהב", שהושמע בפסטיבל וזכה לתגובות חמות. שלושה שבועות מאוחר יותר, פרצה מלחמת ששת הימים וירושלים שוחררה. משיר תפילה, הפך "ירושלים של זהב" למעין המנון והוא זיכה את נעמי שמר לתהילה רבה.
לאחר מלחמת ששת-הימים, כתבה שמר את "אנחנו שנינו מאותו הכפר", שביטא את כאב השכול של המלחמה. גם תוצאותיה הקשות של מלחמת יום הכיפורים הביאו אותה לחבר שיר – "לו יהי" שהפך לאחד משירי התקווה הגדולים ביותר. הזדהותה עם גוש-אמונים, הרחיקה אותה מלב הקונסנזוס והקימה עליה ביקורת ציבורית רחבה. שיריה של שמר החלו לעבור פרשנות נוספת, הפעם משל מבקריה הפוליטיים.
בהמשך כתבה שירים רבים וידועים כמו "עוד לא אהבתי די", "סימני דרך" והשיר "על כל אלה", אותו ביצע יוסי בנאי במופע "אני וסימון ומואיז הקטן". בשנת 1980 הוציאה להקת "הגבעתטרון" אלבום משיריה. בשנת 1993 הוציאה קלטת שירי ילדים וכן כתבה את השיר "הכל פתוח", שהפך ללהיט ענק.
במלאת שנה לרצח יצחק רבין ז"ל, תרגמה לזכרו את שירו של וולט ויטמן – "הו רב חובל". בשנת 2000 שבה אל הבמה, למופע המצליח "אלף שירים ושיר" המבוסס על שירים שכתבה. בשנת 1983 זכתה נעמי שמר בפרס ישראל ובשנת 2001 – תואר ד"ר של כבוד שאותו העניקה לה אוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטה העברית בירושלים וממכון ויצמן.
נעמי שמר כיהנה כיושבת-ראש אקו"ם ונבחרה כחברה לאקדמיה ללשון העברית.  נעמי שמר נפטרה בז' בתמוז תשס"ד, 26 ביוני 2004 ממחלת הסרטן.  בנוסף לבעלה ושני ילדיה הותירה 4 נכדים.

נעמי שמר – שיר ישראלי

שיתוף ב facebook
share

6 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

6 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. היו לה מוטיבים ברורים לתורתו של רבי נחמן מאומן. למשל שירת העשבים ואהבת ארץ ישראל…אמונה בלתי עצורה כמו אחת הנביאות…נטעה בנו אהבת הארץ וחיזוק באמונה דתית עמוקה בלי לגלות את האוצר.. היא הגישה אותו בשלמות באומנות של משוררת ומלחינה שחיפשה ומצאה את שורשיה אשריה…

  2. אני מאוד אוהב לקרוא ביקורות שלך על סינגלים שיוצאים לאור. הן נכתבות בשפה מיוחדת, שקשה לי להצביע מה הייחודיות של אותה שפה. לעיתים אני חולק עליהן, בעיקר על הציונים. אבל היי, מי אמר שחייבים להסכים על הכל ?
    יותר מכל, אני אוהב לקרוא את הסיכומים שלך על אמנים שנפרדו זה עתה מן העולם, או ציון של כך וכך שנים לפטירתם.
    קשה לי לתת לכך הסבר, אבל טור ההקדשה לנעמי שמר גרם לי להרגשה אחרת בגוף. התרגשות בלתי ידועה.
    אולי זה משום שעכשיו כשאני חושב על זה, נעמי ניחנה בגאוניות מוזיקלית, כמו יוני רכטר, מתי כספי ועמיר בניון, יבדל"א.
    שורה תחתונה, היה עונג צרוף לקרוא את הסיכום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן