בפברואר שנה שעברה כתבתי על שיר חדש, "ערב כזה" למילים של אלתרמן וללחן של רוני ידידיה. הופתעתי למצוא את שמו של ליאור ייני, בדואט, אחרי שנים שלא שמעתי דבר ממנו. הידיעה על מותו בגיל 84 מדברת על איש להקת "התרנגולים", "החמציצים" (עם אשתו דאז נעמי פולני) כוכב המחזמר "איי לייק מייק", הזמר שמזוהה עם קלאסיקות כמו "אגדה יפנית", "בואי לאילת", "בדומיה".
צריכים להודות שליאור ייני לא הפך "אגדה" במוסיקה הישראלית כמו נפילים רבים אחרים. היתה לו קריירה מקוטעת ומקרטעת. שכחנו ממנו. הרדיו השמיע לפעמים את "בואי לאילת", כשהנושא (אילת) התחמם בחדשות.
מצד שני אי אפשר לשכוח מומנטים של הזמר בעל הבלורית והקול הגבוה המיוחד. אני זוכר בעיקר את אלבום הסולו הראשון של ייני, "תודה רבה", שיצא ב-1970 הנוברים בתולדות השירים הישראלים יזכירו "עמיחי" מהסרט "הסיירים" בו השתתף, "שיר הכרם" מהסרט "הוא הלך בשדות", שירי הלוך הלכה החבריא", מופע ב-1969, שהוקדש לשירי מחאה ומצוקה של משוררים ואמנים רוסיים, בו בלט השיר "בדומיה", שהוקלט גם בגרסה צרפתית. ייני הקליט אותו בזמן שהותו בצרפת. עכשיו כמאזינים (למטה) לגרסה הצרפתית – מתרגשים מחדש. היא הרבה יותר מרטיטה מזו העברית. כמובן – ייני של "מה צריך בן אדם בשביל לחיות" מתוך המחזמר "איי לייק מייק".
השירים הבולטים באלבום הסולו הראשון שלו היו: "את חכי לי", "שיר כפות רגליך", השמלה הסגולה", "שיר ליל שבת", "ביום הקיץ", "שיר הפרטיזן", "למה עזבתיני", רכב אש", ומעל כולם השיר היותר מצליח שלו – "בואי לאילת", שנכתב במקור כפרסומת לעיר אילת.
ב-1972 הופיע ייני בסרט "לאן נעלם דניאל וקס" והקליט שלושה שירים לפס קול הסרט: "מהקומה הארבעים", "היום השני" והמצליח ביניהם – "אגדה יפנית". ייני הספיק להוציא בשנות השבעים שלושה אלבומים נוספים – "קלינקה", אלבום של שירים רוסיים מתורגמים, "השלום שלי" – שירים של ילדים על שלום ואהבה אותם הלחין, והאלבום "איתך תמיד".
זהו פחות או יותר יבול ההקלטות שלו. ייני שיחק בהצגות ביניהן "עלובי החיים", מופע שירים מתורגמים של היוצר הרוסי, ולדימיר ויסוצקי, אבל כזמר נעלם לחלוטין. על מנת לזכור ולהיזכר הקשיבו מטה למיטב שיריו.
קול מן העבר – ליאור ייני
"אגדה יפנית" מתוך הסרט "לאן נעלם דניאל וקס"
