ההשראה מ"כתיבת קורות חיים" של ויסלבה שימרובסקה לא הולידה שיר חכם / מתוחכם יותר על כתיבת קורות חיים. לא רק שזהר מאירי לא כתבה שיר מקורי על הנושא, היא גם לא למדה משימרובסקה את סוד הצמצום. הטקסט נשמע יותר פרשנות פרוזאית על הנושא תוך שימוש מופרז ב"אני" ופירוט יתר של נתונים על עצמה. הגדולה של שימרובסקה – שהיא נמנעת מגוף ראשון. המרחק שהיא לוקחת מהנושא, השורות הקצרות  יוצרים את ההומור הציני. השיר של מאירי עמוס בפרטים ונשמע מעט טרחני. המוסיקה אינה מצילה אותה. השיר מתפתח בקצביות קלילה, שנשמעת יותר רפרוף מחויך על הנושא מאשר מבע המעיד, שההשראה שקיבלה משימרובסקה – בעצמותיה.

זהר, ילידת שנת שמונים וחמש / שנת שירות בעין גדי /שירות צבאי בחוות השומר/יש גם ניסיון רב בלמלצר / ויש גם תואר וחצי, או שזה שליש / אבל מי סופר יותר מכל דבר אחר פחדתי לראות / את כל זיכרונותיי מצטמצמים לכותרות / אי שם בקורות אותי, בקורות /ומישהו אמר לי פעם על כוסית ריקה: לא את ולא אני לא נשנה את השיטה /אז בואי נזמין לנו עוד סיבוב יש גם לצרף המלצות מנופחות / דווקא מהאנשים שמכירים אותי הכי פחות / נא גם לציין רף שליטה בשפות / כי לא משנה מה אמרתי/ הכול כאן עובר במילים יפות
יותר מכל דבר אחר רציתי לעצור / את מכונת שיבוט הקומפלימנטים הזאת / שבהמלצות הנוצצות / ואחותי הציעה להשקיע בעיצוב / כי אף אחד כבר מזמן לא קורא מה שכתוב אי שם בקורות אותי, בקורות 
פעם בתקופה כשדברים משתנים / יושבת, כותבת, מעדכנת נתונים/ לוקחת לי דקה שוב לקרוא מי אני /ולא מבינה מה לעזאזל / הקשר בין החיים שלי לדף הזה?! 
יש גם ניסיון רב בלמלצר / ויש כבר שני תארים / כי את הפעלים אף אחד לא סופר 
יותר מכל דבר אחר פחדתי לראות / את כל זיכרונותיי מצטמצמים לכותרות / אי שם בקורות אותי, בקורות / ומישהו אמר לי פעם על כוסית ריקה – לא את ולא אני לא נשנה את השיטה / ואם ככה נשאר לנו רק לנסות 
זהר, ילידת שנת שמונים וחמש / אם תיקרא בקורות אותי / אל תחשוב שזה כל מה שיש.