תודו: אין סיכויים גדולים שמוסיקה של נגן עוד סורי תגיע לידכם. מבחינתי, מוסיקה היא הבסיס לכל שיתוף פעולה הומני. אנחנו מחוברים בטבורינו למוזיקה של המזרח, וככל שנרבה להכיר את נגניה, ירבו הסיכויים להפלת החומות.
זיאד ראג'ב נולד בחלב, סוריה לאב פלסטיני ולאמא סורית. הוא קיבל את שיעורי העוד הראשונים שלו מאמו וסבתו, אך מאוחר יותר למד אצל בהג'ת דורמוש וראשד אל סופי. את הופעת הבכורה המקצועית שלו עשה ב -1983 עם סבב אל-ארובה, קבוצה הקשורה לאגודת חאלב. הוא יצא ללוות מוסיקאים וזמרים אחרים מחלב בפסטיבלים שונים.
בשנת 1998 עבר זיאד ראג'ב לסלוניקי ביוון, שם הוא חי עד היום. הוא שיתף פעולה עם מוסיקאים יווניים רבים, והופיע במספר מדינות אירופיות. בשנת 2000 הוא הוציא את הדיסק הראשון שלו, 'Mawjet Tarab', ושנתיים לאחר מכן השתתף בכנס העוד הבינלאומי בסלוניקי. מאז 1994 בנה רג'ב גם עוד משלו בבית המלאכה שבביתו, ועד כה השלים כמה עשרות כלים. האלבום הזה יוצא לפועל כשיתוף פעולה של ראג'אב עם מוסיקאים ביוון במסגרת חברת המוסיקה היוונית FM.
ראג'ב מתייחס בעטיפה הפנימית ליכולת של מוסיקאי לבחור בזמן ובמקום כדי לממש את החופש לשו לעשות מוסיקה התואמת את האמת והנשמה שלו. הוא חש כי ניתנה לו ההזדמנות לחבר בין תרבויות כמו זו של ארצו סוריה ויוון.
- Five Iraqis in Thrace 4:26
2. Camel Dance 4:28
3. Dice Throw 4:44
4. Andalusian Memories 10:06
5. Seven Verse Amane 5:47
6. Cries for Victory 3:23
7. Aphrodite 4:44
8. Quest in the Desert 4:33
9. Nights (Layali) 4:09
10. Mother's Prayer 4:01
11. Heart Trickster 4:59
12. King of Time 4:14
עוּד (בערבית "אל-עוּד" – עץ עבה) הוא אחד מכלי הנגינה העתיקים בעולם. זהו כלי מיתר בעל 11 מיתרים בעל תיבת תהודה גדולה הנפוץ בעיקר במוזיקה הערבית. פורטים על מיתריו במפרט פלסטיק הנקרא רישה בערבית . העוד נחשב למלך הכלים במוזיקה הערבית. בעבר מלחינים ערבים היו מלחינים אך ורק באמצעותו.
מקורו של העוד מצוי עוד כלפני 3,500 שנה בפרס המוזיקאי הערבי הראשון שידוע שהחל לנגן בעוד היה איבן סאריג הנגנים הגדולים בהיסטוריה של העוד היו שאק אלמוסדלי, אברהם אלמיגטי וזיראב. מאז המאה ה -9 המסורת המוזיקלית של הים התיכון הייתה מבוססת על העוד בימי הביניים הצלבנים הביאו את כלי הנגינה הזה מארץ ישראל לאירופה, שם הוא נהפך ללאוטה הרנסנס, ולאוטה באסיה-מינור, שם הוא נשאר כזה.
העוד הוא כלי סולו מושלם לביצוע תאקאסים שהוא אלתור מוזיקלי מקדים, ואף לליווי השירה בהיותו כלי המתאים למנעד הקולי. צורת העוד וגודלו משתנים ממקום למקום כך שעודים המיוצרים במצרים שונים מהעודים המיוצרים בסוריה ועיראק וכן בשאר ארצות ערב. תיבת התהודה של העוד הטורקי היא יותר גדולה ובעוד העיראקי היא קטנה יותר ולעיתים החורים פתוחים ללא עיטורים. בעבר לעוד היה שני זוגות מיתרים בלבד, לאחר מכן היה לו ארבעה וכיום יש לו חמשה או שישה זוגות מיתרים. יש נגני עוד בלבנון המנגנים בעוד עם שבעה זוגות מיתרים.
המיתרים היו עשויים בעבר ממעיים והמפרט היה עשוי מקליפת עץ דובדבן, נוצה של נשר או מקרן של בעלי חיים. היום המפרטים מיוצרים מפלסטיק. כיום העוד הוא כלי נגינה פופולארי בעולם כולו.
