חדוה עמרני (75) מנסה לחזור מן העבר. מה הבשורה? אין בשורה. היא שרה שיר על איך יוצאים משיעמום. זה מה שקרה מאז שעזבה את ישראל ללוס אנג'לס? מה היא מציעה – להרעיש, להבעיר את עצמנו, להיוולד מחדש וגם … "לעשות טעות". למה?! כי החיים שלה כל כך מושלמים (משעממים) שהיא מייחלת לאיזו סטייה או פשלה. עמרני כנראה לא חשבה פעמיים לפני שהסכימה לשיר את הטקסט ההזוי הזה.
גם במוסיקה – חוזרת מן העבר, דיסקו שנות השבעים, עיבוד מיתרים שמזכיר את עידן הסאונד של פילדלפיה. קצב ומנגינה שבלוניים לאללה, וגם הביצוע לא מציג אותה באור חדש. השיר הזה לא ממש מסביר מה דחוף לה להתחדש. להוכיח שקולה יציב כתמול -שלשום? אוקיי: אבל לפי השיר הזה היא משתוקקת לצאת מהשגרה, להיוולד מחדש. נו? אתם יודעים מה: אם ה"טעות" נועדה כדי להמציא עצמה מחדש – נמתין לה לטעות. שתהיה טעות מסעירה. זה לא קרה בשיר הזה.
מה עושים עם השקט/ בוא נרעיש קצת את העולם
המחר כבר בדלת/ האתמול זז ונעלם
ועכשיו הכל ככה/ בינוני עד שזה כואב
בוא נבעיר את עצמנו/ ונעיר את הלב
בוא נעשה טעות/ בוא נצא מהקו/ בוא נבדוק מי אני עכשיו
מי אתה עכשיו/ ניוולד מחדש
לעולם שיהיה נרגש ורעב/ ואוהב ומלא משמעות
בוא נעשה טעות
כבר מזמן לא שאלנו/ שאלה אמיתית ופשוטה
בלי ייאוש רק עם רוח/ שתעיף גם אותנו איתה
ודאות היא כאילו/ היא מסך של עשן מיותר
בוא ניתן לה ללכת/ לא נדע/ שום דבר
בוא נעשה טעות/ בוא נצא מהקו/ בוא נבדוק מי אני עכשיו,
מי אתה עכשיו/ ניוולד מחדש/ לעולם שיהיה נרגש ורעב
ואוהב ומלא משמעות/ בוא נעשה טעות