חוה אלברשטיין ושלומי שבן בחרו באפוקליפסה לפי פורטיס לקאבר לתוכניתם המשותפת. עולמות שונים. האינטרפרטציה של אלברשטיין מעדנת את המקור של פורטיס. הקצב של השיר שעוסק בסוף העולם הואט, הטון התעדן, הסרקזם נעלם.
אלברשטיין נמצאת לגמרי בחלקת השנסון שלה, שמה יתר דגש על הזיה מתקתקה מאשר על הדרמה שבהתרחשות, על אווירת האסון. רק הפסנתר של שלומי שבן מדגיש לעיתים את המתחולל. השיר מדבר על התמוטטות כללית, על אופק שחור, ואלה אינם קיימים בגרסה של אלברשטיין, שהפקיעה את השיר מחלקת הרוק ההולמת אותו אל חלקת הקלאסיקה המעודנת. אני נשאר עם הגרסה המקורית של פורטיס.
חוה אלברשטיין, רמי פורטיס, שלומי שבן – שקיעתה של הזריחה בפסטיבל הפסנתר 2018
כלב מתרוצץ על גבעה כתומה/ נובח ומחפש פינה
בון-ז'ור מיסיה, איזה יום יפה/ הארנבות שוב במסע
גמדים צוחקים ומשחקים בחול/ עולם שמח וכחול
שמש לבנה מטילה קצת אור/ צובעת אופק בשחור
אין פנאי, אין פנאי ואין עוד תקווה/ הכל מתמוטט, נשאר רק חלום
כשהפטרייה הופיעה, פתאום בחלון
אין ספק ש… אין ספק ש…/ זוהי שקיעתה של הזריחה
אין ספק ש… אין ספק ש…/ זוהי שקיעתה של הזריחה
בוקר שוב עולה שקט ודממה/ האדמה היא צל שחור
ערפל צהוב נח על פני החוף/ אין כבר עיר ואין רחוב
קשת בענן, נמלה, ציפור/ הכל נעלם ולא יחזור
שמש לבנה מטילה קצת אור/ צובעת אופק בשחור
אין פנאי, אין פנאי ואין עוד תקווה/ הכל מתמוטט, נשאר רק חלום
כשהפטרייה הופיעה, פתאום בחלון
אין ספק ש… אין ספק ש…/ זוהי שקיעתה של הזריחה
אין ספק ש… אין ספק ש…/ זוהי שקיעתה של הזריחה
הכל מתמוטט, נשאר רק חלום