פוליקר--צילום-מרגלית-חרסונסקי

חזרתי לבנזין מודל 82' לקראת גרסת 2020 של פוליקר

רוק ישראלי

/5

אנ לא מתגעגע לבנזין ז"ל.  אני מחובר לפוליקר של אחרי בנזין הרבה יותר מאשר לבנזין. למרות שהוא מנותק מההרכב כבר שלושים וכמה שנים, פוליקר מחזיר את "בנזין" לבמה לערב חד פעמי ב"האנגר 11" ת"א במסגרת "זאפה גולדסטאר סאונד סיסטם" ה-15. זו לא תהיה להקת בנזין של שנות השמונים  אלא הרכב מלווה – Vegan Friendly – לערב אחד. גבע אלון – גיטרות ושירה, ג'נגו – בס, אסף רייז – תופים, שלישיית נגנים שעובדת עם פוליקר על אלבום חדש.
"בנזין" בהנהגתו של יהודה פוליקר החלה כלהקת חתונות במפרץ חיפה. ההרכב ניגן רוק בסיסי. מולה פעלה באותה תקופה להקת "תיסלם",להקה צפון תל אביבית, שהונהגה ע"י יזהר אשדות  ויאיר ניצני שנפגשו בשרותם בגל"צ. מול הבסיסיות הרוקית של "בנזין", "תיסלם" בלטה בתיחכום טכני ומילולי, בשליטה מירבית על כל מרכיבי המוסיקה.
מה ל"בנזין" ולפוליקר של ימינו. האיש עבר הרבה מאוד גלגולים מאז. "בנזין" מבחינתו היא אפיזודת נעורים של ראשית דרך, שבו אתה מנסה להוכיח שיש לך רוק ובעברית.
פשפשתי בארכיון של מעריב ומצאתי ביקורת הופעה של "בנזין" (מימין). התאריך 7 באוקטובר 1982. הכותרת: "אוקטן גבוה". כותרת משנה: "להקת בנזין בהופעה חיה מצליחה לשחזר את הצליל של התקליט. על הבמה זאת להקה כמעט ללא חגיגה. המבצעים מאופקים, והזמר המוביל קפוא"…
ובגוף המאמר: "בעייתה שהחומר המקורי שלה אינו ממלא הופעה שלמה. הלהקה נאלצת לחזור למוסיקה שניגנה בטרם חשיפתה – "האבנים", "פינק פלויד". ניכר כי הלהקה צברה שעות נגינה רבות (חתונות, דיסקוטקים). מרגע שהחלה במסע פרומושיין בתל אביב, נערמו סביבה ציפיות-ענק.
יעקב גלעד שהםיק עשה את הבלתי יאמן, השקיע א נשמתו והצליח להפוך את בנזין ללהקה מקצועית – בתקליט ובמופע. עם זאת, כתבתי אז, הנוכחות הבימתית של חברי הלהקה עדיין חסרה את העוצמה המיוחלת, אנרגיה שתוקרן מן הבמה אל הקהל. ביצועים אחדים מדליקים – הקטע האינסטרומנטלי "חתול עירוני" הציג את "בנזין" כאנסמבל מלוכד.
נושאי השירים מזכירים את הפופ האמריקאי: החופש ממסגרות, השחרור הטוטאלי מהיחסים עם המין הנשי, העיר הגדולה ששמה מחנק לבנאדם, האהבה על רקע מצוקותיו של הצעיר העירוני המיואש. זהט  רוק ארובני, שבחלקו מנסה לתעד את הנסיעות הראשונות של הלהקה מחיפה לתל אביב.  יהודה פוליקר הוך עד הסוף בביצוע שלו ל"בעיר הזאת", מלודיה ייפה, סלואו-רוק מצוין. הטראומה שלהחיים בעיר נשמעה לי בשיר הזה כדרמטיזציה מעט מלאכותית. מצד שני – התאמת מילים עבריו למוסיקת רוק – מושלמת. אותם דברים אמורים גם לגבי – "תני לי סיבה", בביצוע סולו בלתי אמצעי של אלי חדד. "בזנין", סיכמתי, "הביאה לפריצת דרך ברוק המקומי. חסרים לה עדייין חומר מקורי להופעה מלאה ויותר נווכחות בימתית. רוקנ'רול, מעצם טבעו, הוא מוסיקה של קשר ישיר מאוןד עם הקהל, ושיחזור מהוקצע של ומדויק של התקליט – עדיין לא מספיק".

וידיאו: התחלה חדשה

יום שישי

** חברי "בנזין", יהודה פוליקר (שירה וגיטרה), בנימין "בנג'ו" קמחי (בס), יחיאל "קיטש" אמסלם (גיטרה) ואלי חדד (תופים), ניגנו במסגרות שונות מאז סוף שנות ה-60, בעיקר באזור חיפה והקריות.
** ב-1975 הקים פוליקר את להקת "ברקת", תחילה כצמד עם מיכה שובל, ואחר כך כשלישייה עם הצטרפותו של קמחי. הלהקה ניגנה בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטים מהתקופה, ששימשו אותה באירועים וחתונות. בין 1975 ל-1976 הקליטה גם שני תקליטונים מקוריים.
** ב-1980 הוזמן פוליקר להצטרף כנגן ללהקתו של צביקה פיק. הופעותיו לצד פיק יצרו התעניינות, וקלטות של הלהקה הגיעו לידיו של הכותב והמפיק יעקב גלעד, שהתקשה להאמין שזהו חומר של להקה ישראלית. גלעד הפך למנהל האומנותי של ההרכב וכתב עבורה שירים.
** פוליקר, קמחי, אמסלם וחדד עוברים  לתל אביב, ומשנים את שם הלהקה ל"בנזין".
** חברת סי.בי.אס מחתימה את הלהקה. ב-1982 הגיע לתחנות הרדיו תקליט השדרים הראשון של הלהקה, "חופשי זה לגמרי לבד". אלבומה הראשון של "בנזין", "עשרים וארבע שעות", יצא באותה שנה והכיל ל כמה משיריה המצליחים ביותר, כ"יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם", ו"תני לי סיבה". את רוב שירי האלבום כתב גלעד והלחין פוליקר, שגם היה הסולן ברובם. יוצאי דופן היו השירים "גשם", שהלחין ושר אמסלם, ו"תני לי סיבה", שבו שימש חדד הסולן. את השירים עיבדו חברי הלהקה במשותף עם גלעד, הטכנאי יעקב מורנו והזמרת יהודית רביץ. האלבום נמכר למעלה מ-50,000 עותקים. השיר "יום שישי" נבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', ובנזין זכתה בתואר "להקת השנה".

** בשנת 1983 הקליטו חברי "בנזין"  את השיר "בית משותף", במסגרת השירותרום. באותה שנה הקליטו גם את  את הקטע האינסטרומנטלי "שוטרים וגנבים", וכן את השיר "ביקור משפחתי" במסגרת מופע הילדים "חגיגה" (מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודית רביץ)

** לצד תיסלם הייתה בנזין לכוח דומיננטי ברוק הישראלי של ראשית שנות ה-80 תחת חברת  סי.בי.אס שחתרה ליצור מותגי רוק מובחנים –  החל בלבוש וכלה בעיצוב הלוגו.

**  עבור פוליקר הלהקה היתה התגשמות חלום. לא כך היו פני הדברים אצל חבריו אמסלם, קמחי וחדד, שהיו בעלי משפחות ונקרעו בין מחויבויותיהם אלה לבין רצונם להצליח כמוזיקאים. זו לא הייתה זו הסיבה היחידה למתח בין החברים. קיטש אמסלם הלחין עבור אלבומה השני של הלהקה, "משמרת לילה", שלושה שירים, שבהם נועד להיות הסולן. לאחר שכבר הקליטו חברי הלהקה את אחד השירים, "פגע וברח", הוחלט שפוליקר ישיר את השיר ולא אמסלם, על מנת ליצור אחידות באלבום. מכיוון שאמסלם התנגד לכך, החליטו להוציא מהאלבום את שני השירים הנוספים שהלחין, ולהקליט את השיר "פגע וברח" מחדש, בלחן של פוליקר. אמסלם חש כי אינו מקבל מספיק ביטוי בלהקה, והחליט לעזוב. כעבור שנים השתמש בלחן המקורי של השיר "פגע וברח" בשיר שכתב לסרט הקולנוע "צומת וולקן

** בספטמבר 1984, טרם יציאת התקליט השני, נכתב בעיתונים על חזרתם של חברי הלהקה לקריות בעקבות בעיות כלכליות. אף שהיה מורכב ונחשב למעניין מקודמו, ומכר לבסוף כ-10,000 עותקים, "משמרת לילה" (1984) נחשב בשעתו לכישלון יחסי. מסע הופעות שנפתח באוקטובר 1984 עם "בנזין" בהרכב של שלישייה התברר כמאכזב מבחינת מכירות, והדבר העמיק את המתחים בין חברי הלהקה. אף על פי כן כלל האלבום מספר שירים מצליחים, כגון: "בית משותף", "משמרת לילה", "קחי אותי הביתה", "פנים אל מול פנים", "אחרי הטלוויזיה (האש נמשכת)", והקטע האינסטרומנטלי "שוטרים וגנבים". באותה שנה זכתה בנזין פעם נוספת בתואר "להקת השנה".

** בשנת 1985, יצא התקליטון האחרון של הלהקה, "התחלה חדשה / סרט במקום". השיר "התחלה חדשה", שנכתב לכבוד מעבר תחנת הרדיו רשת ג' מ-AM ל-FM,  התקליטון סימן את סוף דרכה של הלהקה, אף על פי שבאופן רשמי לא הכריזו חבריה על פירוק. עבור פוליקר פותח בקריירת סולו פורייה ומצליחה מאוד.  בשנת 1993 יצא אלבום אוסף של הלהקה, שבו נכלל השיר "התחלה חדשה" לראשונה על גבי אלבום. השיר חודש על ידי הזמר אליעד ב-2017 לרגל מעבר רשת ג' לתאגיד השידור הישראלי.

** הלהקה התאחדה בהרכב מלא בשנת 1986 במסגרת ספיישל טלוויזיוני שהקליט פוליקר עבור הערוץ הראשון לאחר צאת התקליט "עיניים שלי". בשנת 2010 התאחד ההרכב האחרון של הלהקה (פוליקר, קמחי וחדד) בהופעתו של פוליקר בתיאטרון קיסריה.

"בנזין" – מיטב הלהיטים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. לא מסכים ! הם היו האנטיתזה לתיאטרליות של תיסלם ( שאני אוהב לא פחות בלי קשר) הם הוכיחו שגם בלי נצנצים ואיפור בעיניים אפשר לעשות רוק עברי משובח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן