"נרקום ביחד אגדה של אהבה", שר חיים משה מילים שהם מקבץ של מיני מליצות מופרכות על תחושה שחש האוהב לאהובתו, המכונה כאן "בת מלך". מילים "יפות" עדיין אינן ערובה לשיר אותנטי. השימוש הרב בדימויים של מים – "גלים", "אוקיינוס של בדידות", "ים של שיגעון" – מתחבר לרצף מטפורי מלאכותי. כנ"ל החריזה הסימטרית. הקול והמנגינה מנסים לטעון את הטקסט ברגש ובדרמה, אלא שגם המוסיקה נשמעת יותר רגשנות בנוסח מיושן מאשר ניסיון של חיים משה להתחדש.
זה כמו למצוא לך בית בין שבילים ריקים
כמו אי תנועה באמצע כביש סואן
כמו תו שמדייק את כל הריגושים
מתוך השקט צף ומתנגן
בלי כל המילים / בין כל הגלים
על כף ידך נפשי מונחת חשופה
ככה, בפשטות / קחי קצה של חוט
נרקום ביחד אגדה על אהבה
זה אנחנו מול שמים / הסתכלי לי בעיניים
זה אני נרגש כאן לצדך
לך אתן הכל, בת מלך / שנינו יחד כל הדרך
כי דרכי תמיד תהיה דרכך
זה כמו פריחה של ורד בין אלפי קוצים
חיבוק בתוך אוקיינוס של בדידות
אמת אחת זכה בין כל אותם כזבים
בים של שיגעון טיפת שפיות
