טל סונדק יצא לנבור בעזבונותיהם של ענקי הכותבים בזמר העברי: נעמי שמר, חיים חפר, נתן יונתן, מאיר אריאל ואהוד מנור, וחזר עם חמישה שירים, אותם הפקיד בידי רמי קלינשטיין להלחנה והפקה מוסיקלית. קלינשטיין אף משתתף בדואט בשיר הפותח "פרידה" של נעמי שמר – על געגועים לאהבת נעורים גדולה: "גם צער הפרידה – הוא לא ימחק את סוד הזוהר של הנעורים".
קלינשטיין התאים לטקסט מוסיקה מלודית להפליא. יש שיאמרו – ככה כבר לא מלחינים היום, ועדיין זוהי מוסיקה שקורצה מהחומר האלמותי-איכותי, זה שמחזיר ללחנים כמו "עוד לא תמו כל פלאייך" שקלינשטיין התאים למילים של יורם טהרלב. הדואט מוביל את השניים לשירת געגועים רגשנית מחלחלת, בעיבוד אקוסטי שמשבץ בצורה אפקטיבית את "אני גיטרה" של שמר.
הניגוד לתוגת הפתיח – "לב חרוט על אקליפטוס", שיר שחיים חפר כתב בהומור על תפוגתה ההגיונית והטבעית של האהבה – "גם לב חרות על אקליפטוס הוא צלקת
המגלידה אך גם גדלה עם השנים/ ודמות קרובה ודמות קרבה ומתרחקת/ כמו מסע העננים". השיר מקבל אצל קלינשטיין וסונדק משב רוח קצבי מחויך במיטב מסורת שירי ארץ ישראל וריקודי העם עם נגיעות רוסיות בעיבוד לכינור, אקורדיאון וקלרינט.
שש השורות של "כל גל" שסונדק נטל משיריו של נתן יונתן נראות על הדף ככאלה שהתחננו ללחן. החריזה, המשקל, הסימטריות. זהו שיר על אמיתות חיים של ניגודים וסופים. כיוון שהשיר קצר, סונדק חוזר על שורות, נהנה לשיר אותן במוסיקה המעוגלת, בטון מרוגש. גם כאן קלינשטיין נשאר נאמן להלכי הרוח המוסיקליים של פעם, לא מנסה לאתגר את סונדק במשהו חריג.
רוח פרצים פולקלוריסטית מגיעה מכיוון "איש המפוחית" של מאיר אריאל. סונדק יוצא במחול חסידי-צועני-בלקני לצלילי המפוחית של מיכל אדלר והאקורדיאון בנגינת אלדד ציטרין. שיר על הנווד-טרובדור המנגן בשתי מפuחיות, אחת בשביל לבכות, אחת בשביל לצחוק. מלווה את הנוודים והמגורשים בדרכיהם, מקצה סיביר עד דרום אורל.
"ארץ מולדת ארץ בוערת" בסיום – מעין וריאציה על "אין לי ארץ אחרת" של אהוד מנור, תבנית נוף מולדתו מכל היבט של קשר גנטי – "ארץ מולדת נבראתי ממך/ בן בדמותך ובצלמך/ ארץ בוערת נבראתי ממך". הלחן – משדר את תוגת הקשר, מכיל את התחושה, בצליל הפסנתר, במנגינה הענוגה. שירת הרגש המתכוונת של סונדק משלימה שיר יפה.
למרות שהמוסיקה באי.פי (5 שירים) נשמעת ארכאית משהו, פרויקט מיינסטרים נטול אתגרים כביכול, עדיין סונדק וקלינשטיין מצליחים ליצור מוסיקה נגישה הניזונה מנכסי העבר ונשמעת כמו משיבה להם רוח חיים חדשה.
