filer14-b.jpg

יגאל פילר אל מפתן מקדשך

התחושה הזו – יוצאת ממקומות שהם הרבה מתחת למיתרי הקול

מילים ולחן: יגאל פילר עיבוד: עמית בן עטר
4.5/5

יגאל פילר נמצא על מפתן מקדש האהבה שלה כדי לתאר אותה בלתי מושגת. בפואטיקת האהבה המלודרמטית הזו, פילר מתייחס לאהבה/ אהובה במונחי פולחן. שפת המטפורות באה לעזרתו. מפליג רחוק בים הזה. "יופיין הזכוכי" של רגליה "נחשף כמלאך/ וצחורן בי היכה מרחקים". ההתרחשות המטפורית מגיעה עד תחום היין – "ומזגת לעצמך רגע דל/ ואני שם איתך ואינך". לא נותר לו אלא ללטף "חלון מסורג" ולקנא בנעליה שפניהן אל מפתן מקדשה.
בימים שהלחינו כאן שירים של אלתרמן חדשות לבקרים, טקסט כזה לא נחשב חריג. בימינו , יש סיכוי שפילר יופנה מגלגל"צ אל עורכת המדור הספרותי.
בפתיחה, שירתו של פילר היא מעין קריאה של שיר, ההמשך – עליה מלודרמטית בסולם הרגש לשירה נואשת בעיבוד יפהפה לצ'לו, סקסופון וגיטרה חשמלית. פילר כל כך נרגש, שאתה מאמין שהתחושה הזו – יוצאת ממקומות שהם הרבה מתחת למיתרי הקול.

עינייך עצבות מאופקת / הרים, תהומות ונהר / שדות נשכחים וזרועים / מעולם את לא שבת לקוצרם
ראיתיך כמו תמונה, רגע דק / קפואה, מחייכת אליי / ומה משפתי בך דיבר? / עיניים, כף יד, לב רוחש?
ואולי לא תדעי לעולם / איך בלילה ההוא בביתך / ליטפתי חלון מסורג / שם היית יחפה ושקטה / יופיין הזכוכי של רגלייך / ההן השמורות בקדושה / נחשף למולי כמלאך / וצחורן בי היכה מרחקים.
אז פנית אל צידך המוכר / להעיר את יינך משוכבו / ומזגת לעצמך רגע דל / ואני שם איתך ואינך
שפתייך לגמו לרוויה / אודם דם ענבים מלטף / שיערך לכתפייך נכנע / אל דרכי שוב כאבתי / ממך.

ואולי לא תדעי לעולם / איך בלילה ההוא בביתך / ליטפתי חלון מסורג / שם היית יחפה ושקטה / לצידך נעלייך רפות / ופניהן אל מפתן מקדשך / רז חייך הייתי גומא / לו ידעתי דרכייך כמותן.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן