הכל נשאר במשפחה. איחוד בין אב לבנו. גיטרה ופסנתר. אקוסטי למהדרין. אינטימי למופת. אלון עדר, התפוח, מנסה להתקרב ליהודה עדר, העץ, אגדת גיטרה בחייו ומפיק על ישוב על כיסא במרכז הבמה מפנה מבטים אל הבן מימינו בפסנתר. בסוף הערב יתברר כי המרחק אינו גדול כל כך.
מבטיהם הנרגשים, אולי נבוכים, נפגשים בזהירות. הם שרים "רכבת", יש בלוז באוויר. על נסיעת לילה של מיואש ללא ריגוש. "אז אם אני אמות באיזה חור נטוש/ ברור שהיא תשרוד את זה כשאני במצב אנוש"... שר הדואב את מצב הבלוז ומרביץ סולו אקוסטית.
רוח הבדידות בלילה קר נושבת גם ב"כוכב שביט" לפי בוב דילן, כשהיא, האהובה, מתרחקת מהעולם שלו. צלילי החשמלית של האב ממשיכים את נגינת הפסנתר של הבן. "רואה כוכב שביט בלילה קר / ואת איתי / את מתרחקת לעולם שלך / רחוק מהעולם שלי"
ההופעה האקוסטית באולם "קאופמן" משדרת אווירה משפחתית של הופעה בסלון הבית. פסטיבל הפסנתר הוא הפורמט לזה. יהודה מזכיר לאלון את ה"קסיו" בימי ילדותו (בהמשך ינגן אלון בקסיו ב"ילד שלי עם הקסיו") ואת השירים שכתב, ועובר לשיר פולק "מזדקן אני כבר לא מתלונן והולך לי בטוח" עם מעברים יפהפיים בפריטה על מיתרי האקוסטית.
ממשיכים ל"פרה פרה פרה" הסטירי של אלון, שמספר בנגינת בוגי נמרצת על הפסנתר על יובל ג'וב הרגיל, מבקר מסעדות פלצן (האדישות שלו הופכת גורמה לפשוט), שרוצה לכתוב את הביקורת המושלמת, אז פשוטו כמשמעו אוכל את עצמו. .
"כל טיפה של רגש עוצרת פעימה" שר אלון במנעד שמגיע עד פלצט ומפנה את כסא הפסנתר לאבא ש"לא תופס כלום. רק נוגע", בחספוס עשן, בטון בלוזי נוגה. הם מנסים לגשר על השוני ביניהם. המסגרת האינטימית מאפשרת. זה קורה בשיר "יש ביצה" של יהודה – "יש ביצה שאין לה מוצא יש חידה שאין לה פתרון/ ויש עיגול וקו ישר/ ויש שמש וכוכב/ אבל אני אוהבת אותו..", ובמיוחד ב"קשה בלילה בלי אדם" שאלון הלחין למילים של אברהם חלפי, כשיהודה מוסיף את צלילי החשמלית האקספרסיביים בנגינה שמצלצלת פולק בלוז דרומי. השיר אומר דברים על האמביוולנטיות ביחס לאנשים, בהדגשה על ההבדל בין אנשים לאדם. השיר הזה מצטרף ברצף ל"בשביל האהבה" הנוגה-רומנטי של בוב דילן מאלבומו, "מר גרוסבארד היקר".
בה"העתיד" – "העתיד גדל אצלך/ ועוד מעט הוא ישתקף/ הא גם שלי הוא גם שלך/ ניתן לו שם את השאר ייקח", מגיע המפגש המשפחתי לשיא בשלותו. הבן, האב ורוח המוסיקה מנהלים דו שיח חם ופורה.
שירים: כוכב שביט, מזדקן, פרה זה פרה, כל איפה של רגש, לא תופס כלום, יש ביצה, ילד שלי עם הקסיו, קשה בלילה בלי אדם, בשביל האהב, ענק אתה, העתיד, רכבת הדרן: קצת אהבה לא תזיק, חוסר צדק חברתי, אין לי מה לומר
צילום: מרגלית חרסונסקי
וידיאו: העתיד
