יוני יעיש מציב שאלת חיים: איך אתה רואה את החיים או: מה הם החיים? התשובה: הכל תלוי במתבונן או בזווית ההתבוננות. לעיתים זה "שביל כורכר עד הלחץ בחזה", לעיתים "שגרה מפויסת מעט תוך לגימת קפה" קושי מול רוך. החיים הם מסע בלתי פוסק אחרי דרכים להבין את מהותם. לעיתים תגלה כי התשובות נמצאות אצלך – "אולי תגלה כי בכלל זה אתה".
אין הגדרה מוסיקולוגית למוסיקה ישראלית, אנחנו סלט של קבוצות אתניות עדתיות, וכל אחד מביא את ההשפעות שלו, אין כאן מוסיקה ים תיכונית אמיתית, אבל יש אמנים שיוצרים שירים שעשויים מחומרים מקומיים אותנטיים – בשפה, במנגינה, בתזמור. יוני יעיש, כמו עמיר בניון, מראה גם בשיר הפשוט הזה, שיש גם "מוסיקה מזרחית" ישראלית לירית אותנטית. ליעיש יש את הגוון שעשה אותו ייחודי, מנוטרל ממניפולציות מסחריות, נשאר נאמן לעצמו, בתובנות, בליריקה, במוסיקה.
יוני יעיש בוא ותראה
בוא ותראה מה זה עושה לך/ מה שזה עושה/ בוא שב ודבר מה מרגיש לך ברגע שכזה
עיתים אדם נובל או חדל/ בגעגוע שגואה/ זה מסתתר בך על שביל כורכר עד הלחץ בחזה
מה נעזב בך הפעם/ מה נעצב בך היום/ מה חמק משתי ידיים/ הותיר אותך בשום מקום
מה נעזב בך הפעם/ מה נעצב בך היום/ מה התרוקן בדמעותיך/ ונשטף עם החלום
בוא ותראה מה זה עושה לך/ מה שזה עושה/ אולי תגלה כי בכלל זה אתה
שזמן כבר חי על הקצה/ עיתים אדם מתקלף או חולף/ סתם מזיכרון יפה
בתוך שגרה מפויסת מעט תוך לגימת קפה
תגובה אחת
מהזמרים הכי גדולים של המזרחית