yoss-banai-pic-b

אהבה בת 20

יוס בנאי

מילים ולחן: ז'אק ברל תרגום: נעמי שמר
4.5/5

מי שיגיד שז'אק ברל ויוסי בנאי עולמות שונים, אינם דומים זה לזה – אגיד לו שהוא צודק. מי שיגיד שהאינטרפרטציה של יוסי בנאי ל"אהבה בת עשרים" פחות מרגשת מהגרסה המקורית של ברל – כאן יש מקום לעימות. שני ענקים – שהשיר הזה כמו נולד עבורם. ברל כתב, יוסי בנאי לקח אותו חזק לתוך עולמו, לתוך אומנותו, לתוך ישותו, לנשמתו.
"הן אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל הָיָה לִי כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל/ לְהִזְדַּקֵּן אִתָּךְ בְּיַחַד", שר בנאי על תלאות האהבה, וזהו ברל אבל זהו לא פחות יוסי בנאי, בחספוס, בהבעה, בסיפור שהוא הפיק מהשיר, כי שנסון הוא סיפור, ובנאי שלא שר בצרפתית היה תמיד האקוויוולנט השנסוני בעברית.
הביצוע המרטיט – הוקלט בהופעה חיה בהיכל התרבות רעננה ב- 2.7.2004 על העיבוד והאקורדיון – אילן מוכיח. קלידים: אלונה טוראל. גיטרה – עמוס הדני, באס – יוראי אורון, תופים וכלי הקשה – איתן איצקוביץ'.
"אהבה בת עשרים" הוא מסוג השירים – שלא יכול "לסבול" פחות מאשר ביצוע גדול. והנה זה קרה בערב מחווה ליוסי בנאי בראשון לציון (אוקטובר 2012) בגרסה מצוינת של קורין אלאל. גם כאן – זה ברל אבל שעובר דרך אישיותה של אלאל, מקבל את עוצמת הכאב שהיא חשה, כשהיא לוקחת השיר אליה.
וגם: יובל בנאי, הבן – בביצוע משלו  (וידיאו למטה), וחוה אלברשטיין: כשהיא שרה "אהבה בת עשרים" – לגמרי העולם שלה, האינטימי, האישי.

ידענו אש, ידענו רעם / ואהבה בת עשרים/ ברחנו זה מזו לא פעם / אבל היינו חוזרים
וחדר זה עודו שומר / זכרון ימים יפים יותר / עקבות סופה אשר פרחה לה / כאן שום דבר אינו דומה / לאשר עבר לאשר חומק / לאשר הולך איתנו הלאה
יפה שלי / את יחידה ומכושפה שלי / מאור השחר עד לבוא לילי / אוהב אותך, / אוהב עדיין.
אני מכיר את כישופייך / את השקרים את הסודות. / צריך תמיד לפקוח עין / ולהישמר ממלכודות.
ובלילות הכי קרים / היו ודאי גם אחרים / שאת גופך השביעו נחת. / הן אחרי ככלות הכל / היה לי כישרון גדול / להזדקן איתך ביחד.
יפה שלי…
הזמן שיר אבל מנגן עוד / והימים כואבים / אך אין מלכודת מסוכנת / כשלוותם של אוהבים.
אם את רוצה עכשיו לבכות / ליבי עכשיו נקרע פחות / יש בזהירות עכשיו ללכת. / זה קו הגבול מכאן עד כאן / כי המשחק הוא מסוכן / המלחמה ברוך נמשכת
יפה שלי…

קורין אלאל – "אהבה בת עשרים" 

יובל בנאי – "אהבה בת עשרים" מתוך המופע "יובל שר יוסי"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. אני מקשיב עכשיו לז'ק ברל לאחר האזנה לדקה הראשונה בלבד מיוסי בנאי.

    יוסי בנאי לקח את השיר של ברל, והכניס בו את אישיותו, רגשותיו, אהבתו, מהותו.

    התוצאה הסופית לטעמי מתעלה בהרבה על המקור הצרפתי.

    ז'ק ברל כתב שיר אדיר – אך ההגשה לטעמי לוקה בפאתוס, שנעדר לחלוטין מביצועו הפשוט, החודר והנוקב של בנאי. הטקסט של נעמי שמר חזק מאד אף הוא. אין שום סיבה להרגיש נחיתות כאן מול המקור.

    המקור הוא גאוני והקרדיט שייך לברל, אך כאמן מבצע בנאי נוגע יותר.

    (להסיר כל ספק: אין לי שום בעיה לעקוב אחרי השיר בצרפתית…)

    נ.ב. נגיעה קלה בעיבוד העברי בענייני אקורדים – פה ושם כשאחד האקורדים שונה בגרסה העברית (יש שם איזה רה במול מז'ור שאין במקור) – זה רק מוסיף לעוצמת הביטוי – בהחלט מתובל בטעם.

  2. יוסי בנאי הוא אמן רב זכויות עם כמה רגעי שירה מרגשים מאוד, אבל אני מתקשה להתלהב ממנו מבצע את ברל. גם לתארם כשני ענקים, כביכול שקולים, נראה לי היסחפות. ברל הוא מגדולי האמנים במאה העשרים, אמן טוטלי שאין כדוגמתו, וצריך אומץ לב כדי לעשות לו קאוור. מעטים מאוד הצליחו בכך באופן סביר, בדרך כלל נשים, וזה לעולם, אבל לעולם, לא משתווה למקור. בנאי עצמו אינו בליגה הזאת, והתוצאה לדעתי מביכה. לכך יש לצרף גם את הנוסח העברי הלא מוצלח והחורק של נעמי שמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן