הטקסט הזה לא יכנס להיכל התהילה של שירי האהבה. האוהב כך כך מאוהב, שהוא שירבט כל קלישאה אפשרית על הנושא: לב מלא אור, נשמה, בית מושלם, טירוף. החיים כסרט. רק משפט אחד בשיר נשמע פיוטי משהו: "שימיני כחותם על ליבך", וגם כאן יוסף נתיב לא מקורי, עושה שימוש בשיר השירים פרק ח' פסוק ו': "שִׂימֵ֨נִי כַחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה", פסוק אולטימטיבי של שירת האהבה, שמציבה רף בפני כותבי שירה.
עזה כמוות האהבה, אבל הטקסט של נתיב פשטני מדי כדי לבטא את התחושה. המוסיקה והקול מצילים את המצב. הם החותם הכי משכנע שיוסף נתיב יכול לשים על ליבה. הם ממלאים את המילים בתוכן אמוציונאלי מפעים. המוסיקה היא שירת אהבתו האותנטית, מזכירה את טובי הכותבי הבלדות בפופ של השנים האחרונות כמו ג'יימס ארתור, ג'ייסון מראז, סם סמית'. המעבר בין הבית לפזמון ("כאילו לא חסר בך כלום/ הלב שלך מלא באור גם היום אני בוחר בך/ את כל כולי היום אני בוחר רק לך לשמור") – מהסוג שלוקח לבבות בשבי. נתיב גם ניחן בקול גבוה תחושתי שמייחד אותו כזמר, משדר את הריגוש ברמת אמינות גבוהה.
את פורחת וזוהרת מתייפה מיום ליום/ ואני זה שמביט בך מהצד
לא חלמתי שנגיע, אל השקט המרגיע/ אל הרגע הנצחי כאן ועכשיו
את עושה הכל בשקט, עם הלב והנשמה/ ונותנת אהבה שאין בה סוף
והבית שאבנה לך, הוא הבית המושלם/ בסערה של החיים את לי החוף
כאילו לא חסר בך כלום/ הלב שלך מלא באור
גם היום אני בוחר בך/ את כל כולי היום אני בוחר רק לך לשמור
ואני בתוך טירוף לא מצאתי מנוחה/ מדמיין את החיים כמו איזה סרט
את רואה אותי בורח, מעצמי תמיד שוכח/ שכל מה שיש עכשיו זה מתנה
ואומרת בוא נשמח, אל תהיה לי מסובך/מתיישבת במרפסת מחכה
אני עוד שנייה מגיע לשבת לצידך/ מאושר כמו בפגישה הראשונה
כאילו לא חסר בך כלום/ הלב שלך מלא באור
גם היום אני בוחר בך/ את כל כולי היום אני בוחר רק לך לשמור
שימיני כחותם על ליבך, על זרועותייך/ שימיני כחותם על ליבך
