ה"ביחד" הזוגי יכול להיות תובעני וחונק, יכול להיות כיפי ורגוע. לפעמים זה ענין של בחירה, וגם ברגעי הבלאגן –  "בסוף כל בכי יש חיבוק ומתנה". פסיכולוגיה באגורה אצל בני זוג היא לעיתים הכי ישימה, תלוי מי הם חולקי הזוגיות וכמה הם מסוגלים להכיל, לוותר, לבחור במודע בטוב.
יפתח אבן הופך שיר פשוט על יחסים  לאנושי וחם במנגינה ובטון. יש כאן תחושה של עידוד וחמלה. סיטואציה של אמון  ביציבות היחסים. המבנה של השיר מעצים את הנרטיב של ההתמודדות המשותפת, ההזדקקות זה לזו – גם מתוך הקשיים. "תהיי שלי/ אני אהיה שלך/ גם אם זה נראה קשה".
צליל פסנתר, דאונטמפו, קול מתכוון, מעבר ריתם סקשן אפקטיבי. שיר סלואו שיש בו מעין עצירת זמן כדי לפקוח עינים, להתפקח, לא סערת רגשות של התאהבות מוטרפת, אלא נחמה הדדית. גם הקליפ ה"זומי" מבטא את זה, מתחבר לאווירת הטוב שבהסגר.
יפתח אבן בסינגל השני שאני שומע ממנו, מקרין פשטות יפה, לא מנסה להיות משהו חריג, אלטרנטיבי, אבל קרוב מאוד אצל עצמו, אותנטי לחלוטין.

יש את זה או אין את זה/ אף פעם לא בטוח/ תחליטי את
להיות ביחד זה קשה אין הגנה/ להבה רכה של נר
מבולבלת הצידה/  משב של רוח/ מפחיד נורא

יחד נעבור את זה/  יד ביד איתך אני רוצה
תהיי שלי/ אני אהיה שלך/ גם אם זה נראה קשה
אנחנו יכולים לבחור/ תאמיני לי/  גם אני בוחר

כיף לי שאני איתך/  את אוהבת רגוע
אז למה כל הזמן נפתח הבלאגן
ילדים קטנים בוכים/ רצים קדימה/ לאמא
בסוף כל בכי יש חיבוק ומתנה