אלכס טופל נסחף. האהבה שעליה הוא שר אינה פשוטה כל כך. נפשו מתאהבת. היא מטמטמת חושים. היא מציפה באור כחול. יש בה גם הגיון של הפכים, אבל עוצמתה אדירה. אצורה בתוכו לכדי הנגדה – "רציתי לצעוק לך את המילים השקטות"
טופל העמיס אמצעים ספרותיים רבים להביע את הסחף הרגשי. לי זה נשמע מעט התייפייפות מילולית, פחות הבעה אותנטית של התחושה. המנגינה, המבנה הקצבי והחיספוס הקולי – אינם מצליחים להעלות את הנרטיב לנתיב של יצירה מוסיקלית ייחודית.
לטירוף הזה בינינו, לא יספיקו רגעים/ זה הגוף וזו הרוח ואלה המילים/ אני נמשך אלייך כמו בחוטים שקופים/ החופש בעינייך פותח לי דרכים/ מן אור כחול, עוטף הכל/ תנועה מעודנת, עולה מתגברת
אני רציתי לצעוק לך את המילים השקטות/ מילים שיגעו בך בדיוק במקומות/ ולא יתנו לך מנוח ידליקו אש בלילות/ משחק של חושים, ריקוד אוהבים / מכאן ועד סוף הימים, אני רציתי לצעוק לך
לטירוף הזה בינינו, הגיון של הפכים/ כשאני צולל לעומק את עפה לגבהים/ אני מצד הלילה באותיות של אור/ על ליבך מקעקע את הרגש הטהור/ אמת פשוטה של אהבה/ קליפה נעלמת נפשי מתאהבת בך
אני רציתי לצעוק לך……
