לוי את לוי לוקחים את השיר לפסגות הרגש. האהבה נבחנת מניסיון חיים, יחסים שיש בהם מן הטוב, גם מן הכואב והדוקר. לפעמים הדרך הקשה מובילה אל הטוב. הדובר בשיר מתייחס לזוגיות אישית על רקע תובנה כללית על יחסים בין זוגות. הזוגיות אינה מתקיימת בבועה אלא בעולם שרחוק מלהיות מושלם ("עולם של אלף מלחמות/ אחד נולד לרדוף אחד לברוח") בו הוא מחפש להיות מוגן על ידי אהבתו אליה – "רק איתך אני מרגיש מוגן". "רק את אני בא ממך ושב אלייך". יפה.
ארקדי דוכין התאים לחן סנטימנטלי לשיר הזה, אגן הים התיכון באזורים האיטלקיים (האופראיים שלו) שלו בעיבוד עשיר של המקצוען יעקב למאי, שיש בו מכל טוב. שניהם נוסקים בהבעה רגשנית. ההבדל: עופר לוי מתאמץ להישמע נרגש ומתרגש בדרמטיות יתר שמשיקה להשתפכות בכיינית מעט מביכה. אצל ישי לוי, טנור מופלא, זה נשמע טבעי ללא מניירות דרמטיות מוגזמות.
מדרך ארוכה, בשדות הזמן, למדתי, עכשיו אני יודע / כמתק השושן, צורבים קוציו, והרחוק מתוק ולא פוצע / לאהבה יש דרך משלה, לירות בהיגיון כדי להשכיח / ולא תמיד הדרך הקלה, היא הדרך הנכונה להגיע
רק את, אני בא ממך ושב אלייך / רק איתך אני מרגיש מוגן / הזמן עובר… ואני אוהב אותך הרבה יותר
עולם של אלף מלחמות, אחד נולד לרדוף אחר לברוח / הכרתי אנשים שכבר איבדו, הכל ועוד/ במשחקי הכוח / מעט זה לפעמים הרבה יותר, העבודה אף פעם לא נגמרת
הצדק לא פוגש את האמת, ההיסטוריה כרגיל חוזרת
רק את, אני בא ממך ושב אלייך / רק איתך אני מרגיש מוגן / הזמן עובר… ואני אוהב אותך הרבה יותר
4 תגובות
חד משמעית.שיר למדינה…מלחמות…הסטוריה…צדק
תודה רבה על התגובה. השיר מדבר על אהבה לאישה. לא מצאתי כאן מדינה. וגם: גם הפטריוט הכי גדול לא יאמר על מדינה: "הזמן עובר… ואני אוהב אותך הרבה יותר".
יוסי היקר. מתפלא עליך. זה איננו שיר על זוגיות. אם תשים לב, אין קשר בין המילים לבין הפזמון. אבל זה כבר סיפור אחר. בסך הכול, גיספן כתב שיר על המדינה : ״בא ממך ושב אלייך…״. זאת אומרת: נולדתי כאן ואמות כאן. לצערי, פספסת
כותב הכתבה אתה לא מבין כלום במוסיקה, נקודה. אין מה להתווכח פשוט לא מבין עלאק עופר מתאמץ להישמע נרגש יליצן