האב הבן ורוח הדודאים ממשיכים לנשוב בגבם של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי. סדרה בהמשכים. אני יושב ממש בעת הקלדת שורות אלו מול מארז מפואר של הדודאים הישנים, ובא לי לחזור אליו. עם כל התחיה המחודשת של השירים – עדיין קיימים הדודאים המקוריים, בני ז"ל וישראל יבל"א, ובגבם עדיין נושבת יותר מאשר רוח נוסטלגית.
תזכורת: בני אמדורסקי וישראל גוריון, "הדודאים", שיצאו לדרך ב-1957, היוו אטרקציה קולית שמשכה את מיטב היוצרים, פזמונאים, משוררים, המלחינים והמעבדים עד יומו האחרון של הצמד ב-1994, כאשר בני נפטר ממחלת הסרטן. הטנור והבריטון חברו להם יחדיו בהרמוניה שיצרה צבע קולי אקסקלוסיבי, שאיפשר להם למתוח את הרפרטואר לקשת מרהיבה, להיות אקלקטיים. לשיר בלדה אירית, רוקנ'רול, קאונטרי אמריקני, נעמי שמר, משה וילנסקי, יוחנן זראי, חנן יובל, קובי אשרת ולהישאר לחלוטין "הדודאים".
את המהדורה הראשונה של ישראל ואסף להדודאים ראיתי בצוותא באוקטובר 2009. אצל אסף. זיהיתי איזשהו צורך אמיתי לשחזר את השירים שאביו שר, ודווקא מהנקודה שהוא כבר עומד בזכות עצמו כמוסיקאי, שעשה כברת דרך והגשים דרך מוסיקלית ברורה משלו אולי כהזדמנות לחבור לאיש ששר ובילה עם אביו 35 שנה. לא משימה פשוטה: אסף אינו בטבעו זמר מיינסטרים של שירי ארץ ישראל, ויותר מזה – צריך להתייצב מול הבריטון הנדיר של אביו, שהוא בלתי ניתן לחיקוי. אסף ניסה להעניק לחיבור החדש רעננות מסוימת, ומבחינה זו – השניים עשו זה בחיוך בהומור, וגם מתוך אהבה אמיתית לשירים, בטח בלי יומרות להמציא את עצמם מחדש.
האלבום החדש, השני של "שרים הדודאים" ממשיך לתחזק את המותג "הדודאים". 60 שנים מאז הקמת הצמד, 24 שנים מאז מותו שלבני אמדורסקי, מדברים על שימור נכסי עבר. . מה עוד אפשר לחדש/ לרענן כדי להמשיך להמציא מחדש את הדודאים? מגייסים כוחות עזר לקאברים חדשים. האזנתי לשלושה: 'דבקה רפיח' עם יהודית רביץ ורבע לאפריקה, 'שי' עם יהודה פוליקר, 'סימן שאתה צעיר' עם שלומי שבן.
שלומי שבן ופוליקר אינם מוסיפים כל ערך מוסף לקאברים החדשים. החידוש אולי מעשיר מעט, אבל בגדול – אינו משנה את גרסת המקור. ריענון קיים בגרסה האוריינטאלית של הצמד ל"דבקה רפיח" עם יהודית רביץ ולהקת "רבע לאפריקה". העיבוד כאן דווקא מפקיע את השיר מהצליל המוכר של הדודאים ומוליך אותו אל מגרש החפלה. האם לכך התכוונו אסף וישראל? מצד שני, אם "שרים דודאים" כבר מיצה את עצמו מבחינת הקלטות חוזרות – זהו חידוש מיוחד. ברור שהעיבוד הזה לא יגיע למופע שלהם. כמופע רץ – כל עוד דרישת הקהל משחקת תפקיד, הכל בסדר. ישירו איתם את "אבינועם בחור כארז" בכל הפתוס הרוסי שבשיר. הקאברים החדשים – אין בהם חידוש משמעותי, והם נשמעים כבר כהנשמה מצילת חיים לפרויקט וגם כקידום מכירות של ההפעות הבאות.
שירים: תלבשי לבן, תפוח חינני, שיר הנוקדים, דבקה רפיח עם יהודית רביץ ורבע לאפריקה, אבינועם בחור כארז, עץ הרימון, הרכבת, שיר התן עם מארינה מקסימיליאן, שבוע האחווה, שי עם יהודה פוליקר, להם יש את אילנה, פגישה לאין קץ, סימן שאת צעיר עם שלומי שבן, בעדן ילדים, בוטנים
הפקה מוסיקלית ועיבודים: אסף אמדורסקי
