כוורת המופע האחרון

כוורת המופע האחרון

סוף ההצגה? האם הכל נגמר? האם קום תקום כוורת בפעם ה ...לא זוכר כמה? במדינה קטנה המתחמקת מצרה לא חייבים להילחץ. נחיה, נמות ואז נראה.

הד-ארצי
4/5

המופע האחרון? למה להיות פסימיים, אבל אחרי שקלפטר הלך – ספק אם זה יקרה. מצד שלישי – להקה שמביאה 50,000 איש לפארק במדינה קטנה – לא תוותר על הזדמנות נוספת (להביא 50,000 לפארק), וכמה פעמים הם כבר שמעו, שכדאי לפרוש בשיא. כוורת כבר פרשו כמה פעמים בשיא. בפארק הירקון, קיץ 2013, היא היתה כבר הרבה מעבר לפרישה בשיא, אבל חזרה בשיאה.
הסברים: כשמדינה קטנה רוצה ולהתחמק מצרה – אי אפשר לסרב לה. אחת מדרכי ההתחמקות – שקיעה בשיכרון השירון הישן או בשיר המחירון. כוורת בפארק 2013 סימלה את שירת ההמון, ששכח את מחאת הקוטג', שהגיע לדקלם בדקלום המוני את סיפורי פוגי, שהתרחשו בימים שהשקל היה לירה. הבריחה לעבר הרבה יותר בטוחה מאשר להמר על עתיד לא בטוח.
כוורת מודל 2013, פארק הירקון לא רצתה להיות מישהי אחרת אלא אותה כוורת שמזמרת – "איך שהם רוקדים זה משגע"… בוריאציות של מוסיקת חושך ובוקר על הבלטה של ארי ודרצ'י.
אתם מבינים מה קורה פה? אחרי "גזוז", "דודה", "בגודל טבעי", "חף מפשע", "חכם על קטנים" ושאר נכסיו הרוחניים, נאלץ בעל הסיפורים להודות כי פרי ביכוריו ממשיך להבשיל כולל הסיפור של ברוך, שאהב את מגפיו, והם החזירו לו.
אני כבר בדיסק השני, שמתחיל ב"יוסי מה נשמע" נהנה להתחמק מביקורת. אין בעיה לומר שהקשישות עשתה להם ולי רק טוב. לא קל להוכיח שלא. אנחנו בחלק האומנותי של היצירות העצמיות של החברים שאחרי כוורת. אפרים עדיין מתגעגע נואשות לאחת שמחכה לו בערב של יום בהיר. יוני מספר על מי שלא השתנתה, כי איתה כמו תמיד אין עבר ואין עתיד, אלון מספר על הבחור החדש שבא לשכונה, גידי נאחז באוויר במקום בו עמדה, יצחק שולח לה צליל בלוז מכוון ומבין שהוא לא חייב לשיר, כי הקהל רוצה יותר ממנו (לשיר) דני עושה סרפינג על הגלשן ביום בהיר של שמש.
הערב כבר לא צעיר, אבל מזדקן יפה עם "ככה היא באמצע", הכלב שעדיין קבור באותו מקום, מוציא את הקהל ל"הורה היאחזות", "יו יה" ו"נתתי לה חיי".
סוף ההצגה? האם הכל נגמר? האם קום תקום כוורת בפעם ה …לא זוכר כמה? במדינה קטנה המתחמקת מצרה לא חייבים להילחץ. נחיה, נמות ואז נראה. מה שבטוח ב-2024: יהיה נחמד ממש כמו בפארק ב-2013. ימשיכו, ילכו, יחזרו. כוורת מתה, כוורת תחיה. עדיין לא מאוחר.

דיסק 1: למרות הכל, גולית, שיר מלחים, מחכים לשולה, היא כל כך יפה, סיפורי פוגי, סיפור המכולת, שיר המכולת, לו לו, התמון האיטר, ילד מזדקן, מדינה קטנה, שיר המחירון, ביפורי פוגי, לא ידענו מה לעשות, שרות עצמי, סיפורו של ברוך, המגפיים של ברוך, הבלדה על ארי ודרצ'י.
דיסק 2: יוסי מה נשמע, ערב של יום הביר, שוב היא כאן, בא לשכונה בחור חדש, נאחז באוויר, צליל מכוון, הגלשן, מתמטיקה, לך ספר לסבתא, סוכר בתה, ככה היא באמצע, פה קבור הכלב, הורה היאחזות, יו יה, נתתי לה חיי, סוף ההצגה הלילה, נחמד.

כוורת: אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, גידי גוב, מאיר פניגשטיין, יצחק קלפטר, יוני רכטר.
נגנים: שי וצר – תופים, עידן זלזניק – קלידים, יותם בן חורין – גיטרה אקוסטית,  גיא מזיג – חשמלית ואקוסטית, גילי שפירא – אקוסטית.

וידיאו "נחמד", "שק של סנטימנטים", "יו יה", "נתתי לה חיי" : מופע הפרידה של כוורת

;

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן