"שיר הטמבל" מהשירים היותר עצובים גם החריגים של כוורת. השיר מאחד מודעות עצמית עם הומור וכאב אמיתי. ה"טמבל" הוא ממש לא טיפש. איך נגדירו: נאיבי חכם. מודע לרגשותיו, מחשבותיו, חולשותיו. בולטת בו היכולת של להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים.
'שיר הטמבל" הוא בלדה שמנציחה את בדידותם של אנשים שהסביבה מעבירה להם תחושת שונות וזרות, אבל הם עצמם אינם מסוגלים להסביר אותה במושגים דומים ומשלימים איתה.
יצחק קלפטר הלחין נפלא את  התחושה, במנגינה שמכילה את עומקה. ההרמוניות של חברי "כוורת" יצרו שכבה חיונית בהמחשתה. שירתו הנעבעכית של קלפטר מעניקה לשיר אמינות כובשת בפשטות שלה. קאבר: גידי גוב. (האזינו מטה) מעביר את השיר למגרש שלו.

כוורת – שיר הטמבל

כולם אומרים לי שאני בסדר/ אומרים לי ברחוב, היי אתה שם/ אתה נחמד
אבל אני יודע שאני סתם טמבל/ ואת זה תוכלו לראות מייד
כשמישהו פותח לי את הדלת/ רואה מי בא – סוגר בחזרה
בטלפון יודעים שאני סתם טמבל/ ובגלל זה תמיד תפוס נורא

יצאתי אט אני אוהב רגוע/ כי לאדיוט לא טוב להיות מהר
המחשבות מתרוצצות קבוע/ אבל בראש של מישהו אחר
השכם בבוקר קם להתגלח/ אני רואה עוד טמבל ממולי
מה הוא רוצה? עם מי הוא מתווכח?/ הרי בעצם הטמבל זה אני.

אוטובוס תמיד יושב אחורה/ שלא ידברו עלי מאחורי הגב
בבנק הדם תרמתי דם תרמתי/ תרמתי דם תרמתי רמתי רמתי דם
יצאתי אט אני אוהב רגוע/ כי לאדיוט לא טוב להיות מהר
המחשבות מתרוצצות קבוע/ אבל בראש של מישהו אחר

אני בודד והסיבה היא זאתי/ שמתמיד הייתי בררן
אבל בסוף אמצא את האידיוטית/ שתחלק את החיים עם מטומטם
היא בהחלט צריכה להיות אידיוטית/ שתחלק את החיים עם מטומטם

כוורת פייסבוק