כוורת שיר המכולת

כוורת שיר המכולת

כוורת-דני סנדרסון  לקחו ההומור והצחוקים של הלהקה הצבאית, והפכו אותם למשהו חדש

מילים ולחן: דני סנדרסון
4.5/5

לשיר המכולת קדם מערכון  בסגנון נונסנס (שטויות) מפי גידי גוב (הוא נולד למשפחת קימל עצוב ומיותר, ומייד שינה את שמו ליודוקוליס ליפשיץ כפעולת תגמול.)
השיר והמערכון מספרים על חווית הקנייה של ילד במכולת השכונתית וההתאהבות שלו בילדה שהייתה קונה שם, אולם מעולם לא הצליח להיות חבר שלה. השיר מחובר בצורה ישירה למערכון, אבל לא נכתב על אירוע מסוים שקרה.
כוורת-דני סנדרסון  לקחו ההומור והצחוקים של הלהקה הצבאית, והפכו אותם למשהו חדש, סגנון רוק, שאם יגדירוהו "ישראלי" – לא אתווכח.  היום השירים שלהם נשמעים פולק מלודי לכל המשפחה, אבל בקיץ של 1973, הם נשמעו מהפכת רוק מקומית.
השיר מזכיר יותר  להקה צבאית מאשר מתחבר למוסיקת רוק ישראלית בועטת.  המערכון האקראי המקדים על יודוקוליס ליפשיץ לא ממש נדבק. מה שמרשים יותר –  סולו קלידים נפלא של יוני רכטר.

*** השיר נכלל באלבומה הראשון של כוורת, "סיפורי פוגי". הוא נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב־30.7.1973, זכה להצלחה גדולה וצעד לפחות עשרה שבועות,  שבועיים מתוכם עמד בראש המצעד. במצעד השנתי של  תשל"ג (1973)דורג השיר במקום ה־11, וכוורת זכתה בתואר "להקת השנה.

כוורת  שיר המכולת



כוורת – שיר המכולת מילים

אני זוכר אותה,/ אני זוכר אותה מהמכולת./ אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה קונה שם סולת./ והיא נתנה לי להחזיק לה
את הקרמבו/ וגם ביקשה ממני בקבו… קים של טמפו.

אני זוכר אותה,/ אני זוכר אותה מהמכולת.
אני זוכר אותה,/ אני זוכר אותה קונה שם סולת.
אני זוכר אותה קונה שם/ לחם קימל,/ אני זוכר אותה מזמן מ… כיתה גימל… גימל.
Give me the money, and I'll give you my heart
תעבור את הכביש ותחזור למכולת/ קולט גלי צה"ל וקולט עלייה
מרוסיה כבר באים כפר שמריהו.

אני זוכר אותה/ אני זוכר אותה מהמכולת.
אני זוכר אותה,/ היה לה פה ואף כמו תרנגולת.
והיא אמרה שהיא אוהבת/ מנדרינות/ וגם אוכלת את הקליפות של
קלמנטינות… טינות.

תן עוד שמנת ותן חמאה זה/ אין לך כסף אז לך הביתה.
מה היית עושה אם נולדת שנה/ לפני שהמציאו את המכולת.
הולכת למכולת וקונה שם תרנגולת./ הולכת למכולת וקונה שם תרנגולת…

אני זוכר אותה,/ אני זוכר אותה מהמכולת./ אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה קונה שם סולת./ אני זוכר אותה קונה שם/ לחם קימל,
אני זוכר אותה מזמן מ…/ כיתה גימל… גימל.

גיב מי דה מאני… אוו… מהמכולת… נהה… קונה שם סולת…

וכך יושב לו יודוקוליס ליפשיץ, עצוב ומיותר
והדמעות זולגות מעיניו ללא הפסק.
ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק.
זה לא עסק, זה לא עסק, זה לא עסק, זה לא עסק.
ולועסת, ולועסת, היא לועסת, ולועסת.
זה לא יוסף, זה לא יוסף, זה לא יוסף, זה לא יוסף,
זה לא יוסף, זה לא יוסף, זה לא יוסף, זה לא יוסף,
וזהו זה, וזהו זה, וזהו זה!

להקת כוורת דף הבית

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן