נדמה שכל מה שיזכרו לו כאן זה השיר "אלין", שהיה חלק ממנה רומנטית בלתי נמנעת של מוסיקה צרפתית בשנות נעורינו שהורכבה מהסלואו הענק – "לעולם לא אעזוב אותך" של ניקול קרואזי, "קילימנג'ארו" של פסקל דאנל ו"אמא אחת" (Une Maman) של לואיג'י.  מותו של כריסטוף, זמר הפופ הצרפתי בגיל 74, מעלה רק את השיר הזה לכותרות.
אתם יכולים להוסיף כהנה וכהנה לתמהיל, אבל זו פחות או יותר היתה הרוח של המוסיקה שאיפיינה את טעמם של הישראלים אז. השירים הצרפתיים האלה כמו גם הרבה שירים איטלקיים היו רקע מוסיקלי די דומיננטי ברדיו הישראלי של השישים.
כריסטוף, מי שנולד כדניאל בווילאקווה, אושפז ובטיפול נמרץ ב- 26 במרץ בבית חולים פריזאי. אשתו ובתו כתבו בהודעה לעיתונות, "כריסטוף איננו. למרות המסירות הבלתי פוסקת של הצוות הרפואי שלו, הוא איבד את כוחו."
העיתון היומי הצרפתי "לה פריזיין" דיווח ב -29 במרץ כי הוא אובחן כחולה קורונה. סוכנו של הזמר לא אישר את הידיעה הזו. בהודעת לעיתונות של המשפחה לא הוזכר הנגיף. בשיחת טלפון עם הצהירה אלמנתו של כריסטוף כי סיבת המוות היא "אמפיזמה", מחלת נשימה.
הזמר המשופם היה בקושי בן 20 כאשרהוציא את הבלדה הנוגה "אלין" בשנת 1965. שירים מצליחים נופספים שהוציא במשך השנים “Les Mots bleus” ב-1974,  "La Dolce vita" ב- 1977 ו – “Succès fou” ב-1983.

כריסטוף – "אלין"