לאה שבת כמו שהרוח מתכופפת לחיטה

כמו שהרוח מתכופפת לחיטה

לאה שבת

מילים ולחן: לאה שבת
4.5/5

לאה שבת שרה על תהליך שאדם עובר בחייו. הוא רוצה להגיע לאופק שהוא בונה בדמיונו, אולם בסופו של דבר מתברר, כי מה שחיפש, נמצא ממש קרוב אליו, חוזר לנקודת ההתחלה. אותה אישה, שאהב, חיכתה לו ולא עזבה לאורך כל תהליך הלבטים – "אתה נבנה מהסוף להתחלה/ כמו שהרוח מתכופפת לחיטה" – היפוך המשמעות רומז ל"סוף ההתחלה". מתברר, כי הכרחי לעבור את כל התהליך המורכב של צבירת ניסיון החיים. הכמיהה אל האופק היא סלילת הדרך בתהליך. אבל האופק, כידוע, הוא קו דמיוני גם כן, ובהפוך על הפוך, הוא יכול להיות ממש כאן, הכי קרוב אליך. צריך רק להתבונן, לזהות ולהכיר בקיומו.
משיריה היפים של לאה שבת. המנגינה הפשוטה והענוגה מובילה את המחשבה בדרך בלתי אמצעית, הטון המלנכולי, עצב שעטוף בעוצמה של חיות ותקווה. פולק סונג מהסוג שאינו  צריך להבחן במבחן הזמן, ממש כמו התובנה שבשיר, ממש כמו שהרוח מתכופפת לחיטה. זוהי לאה שבת סינגר- סונגרייטר, בקווי המתאר המסוגננים, שהפכו אחדים משיריה לקלאסיקה מקומית.

אתה רואה תנועה של עשב/ ואדמה רטובה
אתה רואה טיפה של מים/ מתגלגלת שקופה
אתה עוצר את עצמך/ נותן לסוס מנוחה
ולחמם את הרגע/ אתה מדליק מדורה
רעשים מתגנבים אליך/ אתה מקשיב למרחקים
מתקדם אל תוך האופק/ זה מעבר להכל
זה מעלייך/ וזה לוקח אותך/ עד לסוף ההתחלה
פזמון: להמריא להגביה מעבר להכל
אתה לא מכיר את זה/ אבל את זה אתה יכול
אתה נבנה ומתפרק/ מהסוף להתחלה
כמו שהרוח מתכופפת לחיטה
אתה משיר מעצמך/ את הקשיחות והשתיקה
היא מחכה לך בבית/ לא עזבה אפילו כשאתה הלכת
זה מעליך/ וזה לוקח אותך/ עד לסוף ההתחלה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן