מריאן בשיר היא מריאן ג'נסן (מאוחר יותר – Marianne Ihlen) שחיה עם לאונרד כהן באי היווני הידרה יחד עם בנה מנישואיה לסופר הנורבגי, אקסל ג'נסן. מאוחר יותר הם עברו למונטריאול בטרם נפרדו.
פולק-ואלס רוגש המספר על סוף היחסים ביניהם. את השיר מייחסים לסירובו של כהן להיות מונוגמיסט – “You left when "I told you I was curious / I never told you I was brave

לאונרד כהן So Long Marianne גרסת ההופעה בדבלין 2013, בליווי המתקתק של זמרותיו, המשמשות קונטרסט לקולו הבריטוני.

בואי אל החלון, יקירה קטנה שלי / אני רוצה לנסות לקרוא את כף ידך / חשבתי שהייתי איזשהו ילד צועני / לפני שהסכמתי לתת לך לקחת אותי הביתה
עכשיו להתראות, מריאן, זה זמן שהתחלנו / לצחוק ולבכות ולבכות ולצחוק על כל זה זה שוב ושוב/ ובכן את יודעת שאני אוהב לחיות איתך / אבל את גורמת לי לשכוח כל כך הרבה /
אני שוכח להתפלל למלאכים / ואז המלאכים ישכחו להתפלל עבורנו / עכשיו להתראות, מריאן, זה זמן שהתחלנו
כשנפגשנו שהיינו כמעט צעירים / עמוק בפרק הלילך הירוק / אתה נאחזת בי כאילו הייתי צלב / כאשר כרענו ברך בחושך
הו, להתראות , מריאן, זה זמן שהתחלנו

Come over to the window, my little darling/ I'd like to try to read your palm/ I used to think I was some kind of Gypsy boy/ Before I let you take me home
Now so long, Marianne, it's time that we began/ To laugh and cry and cry and laugh about it all again/ Well you know that I love to live with you/ But you make me forget so very much/
I forget to pray for the angels/ And then the angels forget to pray for us/ Now so long, Marianne, it's time that we began
We met when we were almost young/ Deep in the green lilac park/ You held on to me like I was a crucifix/ As we went kneeling through the dark
Oh so long, Marianne, it's time that we began