נרד למרתף של לוויתנים. נחבור לסוריאליזם ההזייתי. נשתתף בפולחן התשוקה לאידיליה ימית בצליל אלקטרוני מפעים. יש כאן כמה בקשות שמגיעות מדמיון המהלך במקומכם למקומות אחרים בטון של תחושה מתכוון. השיר נטען במתח מסקרן, צליל האמביינט עוטף חזק במסתוריותו.
החברים אורין רוזנר את אבי משולם מרימים רף למקום שמקרין קסם אלגנטי מהסוג שאין שומעים במחוזותינו, ובשפה עברית שכמו מתכתבת עם אנגלית – הם רוצים להיות שם, בים שממלא את קירות הבית, שרים את משאלת הנפש המקוננת עמוק ומותירים את נפש המאזין משתוקקת לעוד מהדבר הזה.
האם אוכל/ לאהוב בשלווה/ לשפוך את הים / בין קירות הבית
להביט בחיות המים שוקעות/ בלוויתנים / שנשטפו אל החוף.
האם אוכל /לאהוב בשלווה,/ לשפוך את הים / בין קירות הבית,
להביט בחיות / המים שוקעות,/ בלוויתנים / שנסחפו אל החוף / מתנערים
וחוזרים יחפים הביתה.
ואם הנפש / היא הרכיכה / שבגוף הקשה / האם אוכל / לשמוע את הים / שואג בתוכי
ואני יושב / בחדר השינה
ולא דוקרות אותי יותר קרני השמש / ולא נשברת בי עוד שום ספינה,/ ולא נשברת בי עוד שום ספינה
*** לוויתנים הוא הרכב ופלטפורמה מוסיקלית שיצרו אביב משולם ותומר ברוך לצורך האלבום ״אחרי גופי המים״ שהוקלט ב׳מרתף׳ – אולפן ההקלטות של אביב במושב נטעים. שיתופי פעולה אמיצים, חיפוש אחר צלילים טריים וחוסר נוחות באיזורים בטוחים – היו בבסיס העבודה על האלבום. בבידוד, באינטימיות ובמרחק מהעיר הם חקרו ועיצבו את הצלילים והקולות שחיפשו, יחד עם מגוון אקלקטי של מוסיקאים וזמרים שהשתתפו ושרו.
בין האמנים שהשתתפו בלוויתנים: רונה קינן, ארקדי דוכין, סיון טלמור, אורון שרי (׳העברית׳), עדן לשם ('Hush Moss'), כרמל אקמן. שיתוף פעולה משמעותי נוצר עם הבמאי והיוצר אור פליישר בניסיון לגשר בין אמנות לטכנולוגיה. התוצאה: אפליקציות ופיתוחים המרחיבים את לוויתנים למימדים חדשים ומדגישים את האופי הבין תחומי של הפרויקט. "מיתוס", הסרטון המתלווה לשיר, הוא סרט אינטראקטיבי קצר המתרחש במציאות מדומה ומאפשר צפייה דרך שלל פלטפורמות הכוללות מחשבים, סמארטפונים ומשקפי מציאות מדומה.
