לירון בן שמעון - באמצע החיים

באמצע החיים

לירון בן שמעון

מילים: שי רותם לחן: לירון בן שמעון ואבירם גרופר
4/5

לירון בן שמעון נוגעת בעצבונה של מי שאיבדה את היקר לה. המוסיקה מתרגמת תחושתה של המתבוננת המזדהה. השירה בגוף שני – על בהונות האצבעות, מערבת תאור מערכת יחסים עם מי שנכנס לביתה ומוצא אותה דאובה ומתנצלת (על כך שלא נתנה  לו מתנה לחג) צערה הגדול מתואר כ"מלחמה". לפי המידע שמספק הדובר בשיר – היא לא נלחמת בה  לבד.   "את לא לבד במלחמה הזאת שלך, כל העולם בוכה על ילד שאבד". המושג "מלחמה" מעורפל, כי ההתמודדות שלה עם הצער אינה שקולה כנגד "העולם שבוכה על הילד שאבד". במלחמה מהסוג של אובדן היקר – ההתמודדות היא מאבק אישי ביותר, לא "מלחמה" שאחרים מצטרפים אליה.
המוסיקה משדרת תוגה אישית במנגינה ןבטון שמכילים את עומק היגון כפי שלירון בן שמעון חשה ושרה ברגישות, שנוגעת בשקט שהשתרר בחלקת  מי שממשיכה לחיות את  האובדן. המוסיקה משדרת תחושת העצב העמוק בהבעה מופנמת של השתתפות כנה בצער.

**** את השיר כתב שי רותם, שאיבד את אחיו, מתוך נקודת המבט שלו, הילד שנשאר בחיים, על אימו ועל ההתמודדות היומיומית והכמיהה אל הילד שאבד.

אמרת שעוד מעט החג מגיע/ אבל אין לך בשבילי מתנה
את לא תסתכלי עלי כשאכנס בדלת/ לא תאספי את הדמעות מהרצפה
בין המצרים ובין כדי החרס/ אישה שמדברת אל עצמה
את לא תחבקי עכשיו את זה הילד/ הקירות יהיו לך נחמה
אולי זה לא מגיע לך באמצע החיים/ אבל השמש שוב תבוא ללטף את התריסים
את לא לבד במלחמה הזאת שלך/ כל העולם בוכה על ילד שאבד
אמרת שעוד מעט החג מגיע/ אבל אין לך בשבילי מתנה
את לא תסתכלי עלי כשאכנס בדלת/ כי זה מזכיר לך שעוד שנה חלפה
אולי זה לא מגיע לך באמצע החיים/ אבל השמש שוב תבוא ללטף את התריסים
את לא לבד במלחמה הזאת שלך/ כל העולם בוכה על ילד שאבד

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן