הוא התגעגע לקללות שלה מתחת לשמיכה (קללות מתחת לשמיכה?!). עכשיו הוא עומד ברחובות וצועק לה "מאמי מאמי". בלעדיה לא נושם. רק שתיתן לו עוד הזדמנות. למאור אדרי  לא הייתה איזו פגישה עם אושר כהן על הטקסט ההזוי לפני שנכנס להקליט? אדרי, בחייך, אתה מאמין למלל הזה? סדרת שירי גברים בוכים בלילה הולידה עוד בדיה כיד האלתור הטובה של משרבטי הז'אנר. אדרי שר את זה בפתיחה בנונשלנט, ואז לוחץ על דוושת האוקטבות ומטפס מעלה לצורך הצעקות ברחובות. במקום להעניק לשיר איזושני קדרות אינטימית, הפך העיבוד את השיר למצהלה בומבסטית והביצוע – טייס אוטומטי. למרות שיש כאן להיט פופ, רמת האמינות שלו  שואפת לאפס. גם הקליפ המצורף אקראי ואינו תורם ערך מוסף לשיר.

והשעון שוב מצלצל על / הזמן שעבר לי, עבר לי/ בלעדייך לא נושם / האוויר נגמר לי, נגמר לי/ התגעגעתי לקללות שלך מתחת לשמיכה/ אוהב אותך צוחקת מאושרת ושמחה אבל את לא כאן סליחה …
ברחובות אני עומד וצועק לך מאמי, מאמי/ והגופות לא נגמרות לבד שוב בלילות קר לי, קר לי/ חפשתי אותך בכל העולם כשאת לא איתי אני כמו לא קיים, כמו לא קיים/ אם רק תתני לי הזדמנות אחת קטנה אני מבטיח, מבטיח. / ומי הגבר שיגיד שננסה ולא נצליח, נצליח/ זוכרת את כל הבדיחות שלא ידעתי לספר הן התחלפו בבכי וכאב שלא עובר.