ז'אנר שירי ספת הפסיכולוג. כתוב שיר וחסכת. גם יכול לצאת בסוף שיר משחרר. אתה אפילו עשוי לחזור להאמין בעצמך אחרי שעברת מסלול בטוח לשיגעון. מאור תיתון שר את סיפור המסלול (בדרך לשיגעון)  שנעצר באיזה חלום של תחושת אושר. מתחיל מלנכולי, אקורד מינורי, מחליף פסים לקצב דאנס EDM. מצברוח אחר. המעבר יפהפה. בהמשך שוב מתאזנת התמונה, הטון והקצב מתנמכים לאיטי ונוגה כדי לחזור לרוח השמח והתקווה (שעוד נשארה אמונה בעצמך).
המנגינה, המבנה, השירה מחזירים גם בי אמונה בז'אנר הים תיכוני הישראלי. אין כאן מניפולציות, אין כאן גבר שמקדם שברון לב בהתבכיינות. תיתון שר אמת שהיא כמעט קונצנזוס של אנשים שקמים רע בבוקר, הולכים לאיבוד בדרכי החיים, ואז נאחזים בקצה של אמונה, שאסור לאבד תקווה. המנגינה, המעברים, הניגודים במצבי הרוח מעניקים לשיר רמת אמינות גבוהה בחיבור בין אישי, עממי וצליל עכשווי.

קליפ – בימוי ועריכה : אופיר שמש, צילום : אופיר ועדן שמש

יד אחת אוחזת במכחול/ והגרון שעות שמסרב לאלכוהול
ככה זה מרגיש הכי נכון/ אבל אני תמיד נרדם שעות מול הדמיון
ואז עובר עוד יום/ אני מתחיל להעלם מתחת פני האדמה
ואז בעוד חלום/ אני מתחיל להיזכר, בשמש החמה
ובחיי שאני תכף משתגע,/ אני הולך ברחוב לאן אנלא יודע
לעצמי אני כמעט מתגעגע/ עוד נשארה בי אמונה
בן אדם צריך קצת לבלות/ אצלי זה קצת שונה אני לא מת על החולות
מעיר אותי צלצול של השעון/ הבוקר כמו אויב תוקף אותי אין הגיון
אבל עובר עוד יום,/ ואם צריך להתגבר , אז נתגבר על כל דבר
ואז בעוד חלום, זיכרון ישן חולף מולי אני שם מאושר.
ובחיי שאני תכף משתגע/ אני הולך ברחוב לאן אני לא יודע?
לעצמי אני כמעט מתגעגע/ עוד נשארה בי אמונה