מה חושפת הבדידות? מאיה אברהם השאירה אותנו ללא תשובה. שאלות לעיתים חזקות יותר מתשובות. וכאן?  אין מילים לתאר אותה, כי היא "חונקת". אבל זו אינה רק הבדידות. "לב פועם" מבטא  כמיהה להתחברות מחודשת. מאיה אברהם שרה את תוגת הגלמודיות. הטון משדר את המצוקה. הסלסול מעמיק את פעימת הלב. אברהם זמרת ייחודית, צבע קולי נדיר. זו אינה פואטיקה גבוהה, שיר שאפשר היה להוסיף לו בית או שניים. מצד שני, אברהם מצליחה למלא אותו בפשטות יפה, בזכות מנגינה ידידותית, בטון שמגיע ממקומות של אמת. העיבוד עטף אותה בצלילים מערבים/ אוריינטליים אקוסטיים פונקצינאליים תואמי קווי המתאר הקוליים שלה. לא מנסה להיות מודרנית, אלא קשובה לאמת הפנימית שלה.

קחי לך קצת אויר להירגע/ ואולי מחר זה ירגיש אחרת
עוד יום עבודה להתמודד/ ולראות את מה שעבר בדרך
יופי האש והזעם/ הלב שהדלקת בי פעם
כשהלכת מה השארת/ קצת ממך פועם בי
את הרגע בו אמרת/ לא אשכח אותנו

ובחשיכה לא מוכנה/ לסרב לקול שקורא אליך
ככה סתם איתך בעולמך/ לא ראיתי עוד אפשרות נוספת
והבדידות שחונקת/ מה באמת היא חושפת