שננתח את הטקסט?  – "אתמול אני פ׳לאשבק, היום אני קאמבק".  "מחר בבוקר נתעורר / בהילטון ת״א/ עברנו לעולם אחר".  וגם "הבנאדם צריך לדעת לחגוג את הסרט של עצמו". מה רצו להגיד? משהו על תהפוכות החיים? לא חשוב. הסרט של ישראל ברייט, איש השמחות, ואביהו פנחסוב הוא  השתובבות  של ראשים חלולים למדי, שבכל זאת מדברים ביניהם בשפה מובנת לשניהם, שאומרת משהו כמו – הגיע הזמן לחגוג את הסרט שלנו. מה הסרט? הסרט הוא לא יותר מסרטון כחוש של מסיבה אקראית להרמת מצב הרוח, אפרו דאנס-בעגה מזרחית, שלפחות מבחינת ישראל ברייט, הוא לא הרבה מעבר לגחמה משועשעת ליציאה משגרה, שאינה מעוררת בי ציפיה למספר הבא של "השמחות" את "מועדון הקצב", שלפי הקומוניקט מצאו ראש משותף שיגיע להופעה בשוני באמצע מאי. יש רגעים בחיים שהבנאדם צריך להתחיל להתקדם. זה לא קרה כאן. מבחינת השמחות זה לא פלאשבק ולא קאמבק.

יש רגעים בחיים שהבנאדם/ צריך לדעת לחגוג את הסרט של עצמו!
אתמול אני טופ,היום אני הופ…/ אתמול אני פה, היום אני לא
עכשיו אני רוצה, עכשיו אני עושה / אתמול אני פ׳לאשבק, היום אני קאמבק
כל היום אני עם אביהו, בלילה עם אביהו/ תוסיף לי קצת אביהו, תביאו את אביהו
עכשיו אותו טעם,יותר טוב מפעם/ עלינו על הנשר…
פזמון: מחר בבוקר נתעורר / בהילטון ת״א/ עברנו לעולם אחר
הכל נראה אחרת/ בהילטון ת״א/ עברנו לעולם אחר…
עולם מודרני, הכל נראה כמו זברה/ אמרנו טוב, אז יהיה לנו טוב
צריך אותך, פה איתי כאן ביחד/ תהיה קצת ביחד…
גן עדן או גהינום/ הלכנו על החלום…
פזמון: מחר בבוקר נתעורר / בהילטון ת״א/ עברנו לעולם אחר
הכל נראה אחרת/ בהילטון ת״א/ עברנו לעולם אחר…