חורף? איפה חורף. יהיה חורף?  בשבוע הבא יבש מן הרגיל. אבל הזמרים כבר מתארגנים ל"הופעות חורף". מהי הופעת חורף? – אקוסטית. בקיץ שוב נתחבר. כשאני שומע מוש שר אקוסטית "אנצל", אני אומר – גם בקיץ אני ארצה אותו ככה, אנפלאגד.
שאלך על וידוי? כותב שורות אלו הוא רומנטיקן חסר תקנה, מאוהב במנגינות הורסות, בשירת נשמה, בעצב מהול בשמחה, בתוך עמו אני יושב. אבל אם עמו – אז מוש בן ארי מייצג אותו. שיקים מפלגה.
העיניים והשפתיים שמצילות אותו, אותי, אתכם בעולם המחורבן, שהכל זה רק כסף מהיר. כן, אני יודע שמקבלי המשכורות הגבוהות אוהבים את "אנצל", למרות שהשיר אינו עליהם. הוא מגיע מאיזושהי ענווה, עשיר לא יכול לכתוב שיר כזה, אבל גם המליאנים יצטרפו אל מוש, יענו בקטע של הזדהות נובורישית. תקשיבו בעצמכם. הקסם הזה. ים תיכוניות אותנטית. החורף פה. מופע אקוסטי של מוש. בעולם המהיר אפשר ורצוי להאט. יאללה, נלך על זה. 

ואיך שאני לא מסתכל /וזה תמיד מבלבל/ ואיך תמיד זה גונב אותי/ והימים כך עוברים/ וכבר רואים בפנים /את השנים שעברו אתי /וזה עולם די יהיר/ הכול רק כסף מהיר /ולפעמים זה רודף אותי /בין מה נכון לא נכון /אני לא מוצא שום הגיון/ בכל מה שקורה סביבי
אבל תמיד/ שאני צולל אל תוך עינייך /אל המקום שבשפתייך/ כן תמיד תמיד אחזור אל זרועותייך/ אל/ החום שבידייך/ ואנצל אנצל
ואיך זה זז בימים /ולא מרפה בשנים/ לפעמים זה דוחף אותי /והדברים משתנים/ על אף כל מה/ שבפנים/ אל תוך בדידות שוב גונב אותי /ובלילות זה רודף בימים זה הודף/ הניצוץ שוב מסנוור אותי/ אשליה מתוקה/ עוד שקר מר מביאה/ כל כך צרה היא הווייתי
אבל תמיד/ שאני צולל אל תוך עינייך/ אל המקום שבשפתייך/ כן תמיד תמיד אחזור אל זרועותייך/ אל החום שבידייך /ואנצל אנצל