מזג האוויר בלונדון הוא בדרך כלל טפטוף קל-בינוני, אווירה חורפית ערפילית אפרורית וסגרירית. הוא שעורר אצל רחל שפירא השראה לחשוב מחשבות שונות על עצמה, על דברים שיכולים היו לקרות עם מי שמחשבתה מכוונת אליו. גשם זלעפות לא היה מאפשר את הלך המחשבה התחושתי הזה.
מיקה הרי, זמרת ייחודית, שרה את התחושה הרומנטית הזו בטון רך מאופק אך מתכוון, מצליחה לשדר הארה פנימית וגם את האווירה האופפת. המנגינה הענוגה והקצב המדוד חוברים כדי לסייע לה לדייק את התחושה. העיבוד וההפקה האקוסטיים הם חלק בלתי נפרד מהאילוסטרציה המוזיקלית הזו, שמיקה הרי שרה ברגישות מופתית, כמו על בהונות אצבעותיה, אותה כמיהה שמתחזקת על רקע הטפטוף החורפי ומחלחלת מבעד לאוזן המקשיבה אל תוך הנפש.
גשם אנגלי לא מפסיק לנדנד
דק, לא כבד/ גשם יורד
גשם דקיק כמו ראשים של סיכות
בלי הפוגה/ בלי הפסקות
כל הדברים שיכולנו להיות
לא משתתקים/ לא מסתלקים
כל הדברים שאתה בשבילי
לא מחווירים לדקה.
גשם אנגלי מטפטף כל היום
על שערי המוזיאון.
כל התמונות שגרות בתוכי
לא מתכוונות שתלך…
גשם אנגלי לא מפסיק לטפטף
כלום לא שוטף/ מהכתף
כל הדברים שיכולנו להיות
לא מחווירים לדקה.
על שערי המוזיאון
על הדשאים של הארמון
על הגשרים והשעון
כל הדברים שאתה…
