מירה עווד היא זמרת שחושבת במונחים קוסמופוליטיים אנושיים. יש מאחורי השיר הזה סיפור הנוגע לעמותת "הצל ליבו של ילד" (קראו מטה), אבל מעבר למילים והמנגינה קימת הכוונה שבלב בכפל המשמעות, שמקדמת מסר, שמוסיקה היא א-פוליטית, א-לאומנית, א-מגזרית, חוצה גבולות. מירה עווד שרה את השיר בשלוש שפות, כדי שהמסר יגיע לכל לב. המנגינה נוגה-נוגעת-מגיעה. השירה מבוקרת, מאופקת יוצאת ממקום של צניעות, אינה נשארת את המאזין באזור העצב הקודר אלא מדליקה אור לא קטן בקצה המנהרה. היכולת של מירה עווד לעבור משפה לשפה נשמעת קוהרנטית, אותנטית ומשדרת יושרה אמיתית, גם אם הטקסט נשמע מעט נדוש.
In the chambers of your heart
there's a little crack
a little window
where the breeze came through
In the chambers of your heart
the wind was whispering a lullaby
when you were feeling blue
In the chambers of your heart
there was laughter
that shiny smile of yours
promising an ever after
that shiny smile of yours
made it look so easy
you fooled us all
you fooled us all
בחדרים שבליבך מסתובב לו שיר
שמחכה רק שיום יאיר
بغرف قلبك المجروح
قلبك هالصغير
رفرفة جنحان عصافير
בחדרים שבליבך
אני מצאתי גם לעצמי סיכוי
قلبك المجروح غير لي حياتي
That shiny smile of yours
made it look so easy
you fooled us all
you fooled us all
Now in the chambers of my heart
A little angle
smiling, forever
*** מירה עווד: "הצל לבו של ילד" היא עמותה בינלאומית, שבסיסה בישראל, הדואגת לניתוחי לב מצילי חיים ומעקב רפואי לילדים ממדינות מתפתחות. עיקר פעילות העמותה מרוכזת סביב המרכז הרפואי ע״ש וולפסון בחולון, וכמו כן בקליניקות קרדיולוגיות בארץ ובחו״ל, לאבחון מטופלים ולמעקב רפואי. עד כה, העמותה הצילה יותר מ 4,000 ילדים ממדינות אפריקה, דרום אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון והכשירה למעלה מ 100 אנשי צוות רפואי במדינות אלו.
כשביקרתי בפעם הראשונה בוולפסון פגשתי משפחות מטנזניה, מאיתיופיה, מעיראק ומפלסטין, היושבות בחדר ההמתנה לצד משפחות ישראליות. המשותף לכולן היתה הדאגה התהומית לגורל ילדיהם הקטנים המאושפזים במקום. סדר העדיפויות הבהיר לכולם שיש בהם יותר מן המשותף מאשר מן השונה, זה נגע לליבי. החלטתי להצטרף לפעילות העמותה כשגרירת רצון טוב, ואף נסעתי עם הצוות של "הצל ליבו של ילד" לטנזניה, כאשר השיקו שם את חדר ניתוחי הלב הראשון לילדים.
באחד הביקורים שחי בוולפסון פגשתי את אייזק, ילד בן שנה וחצי שנראה כמו תינוק בן שבעה חודשים, בגלל שסבל ממחלת לב. הוא היה מה שנקרא ״תינוק כחול״, והוא הוטס לישראל בשביל לעבור ניתוח. למרות החולשה הגדולה של גופו, רוחו של אייזק היתה איתנה, והחיוך שלו פשוט האיר את החדר וכבש אותי לגמרי. לצער כולנו, ולשיברון ליבי המוחלט, אייזק לא שרד את הניתוח. הסיבה? איבחון מאוחר.
אילו אייזק היה נלקח לרופא בשלב יותר מוקדם בחייו, היה סיכוי גדול שהוא עדיין היה איתנו היום, ממלא את החדר בחיוכים. אך זו בדיוק הבעיה בהרבה מקומות בעולם שבהם מערכת הבריאות אינה מפותחת דיה כדי לתת מענה להצלת ליבו של ילד.
אמנם איבדנו את אייזק, אבל אני התחייבתי לעשות כל מה שביכולתי בכדי לעזור לעמותה להציל כמה שיותר ילדים כמוהו.
בסימן סגירת שנה אזרחית, וברוח החגים, חג המולד וחג החנוכה ,שהגיעו השנה באותו תאריך בדיוק, אני מגישה את ״החדרים שבליבך״, שכתבתי על אייזק לאחר מותו. השיר נכתב בשלוש השפות שהקיפו את אייזק בימים ששהה כאן בארץ: אנגלית, עברית וערבית.
הקהל מוזמן להוריד את השיר בחינם מהאתר שלי, ובתמורה לכך אני מבקשת בקשה אחת קטנה: להיכנס אל האתר של "הצל ליבו של ילד", לקרוא, להתעניין, ולתרום בהתאם ליכולת. באיחולי שנת שלום וסולידריות – מירה עווד.
