בחורים נבגדים הם כמעט ז'אנר במיינסטרים המקומי. הרבה גברים בוכים. הייתה מלחמה ביניהם. היא לא הבינה אותו. עכשיו מושיט יד, אבל יודע שהיא כבר בלב של מישהו אחר. והלב, הו הלב, הוא רוצה להישאר. אביתר קורקוס מנסה לגוון, מסלסל כאב, אבל הטקסט הזה לא יוביל אותו לניואנס המיוחל, גם לא ההתבכיינות. לא מבין מדוע צריכים כל כך הרבה יוצרים לצורך השיר הלא מיוחד-מעניין הזה, שאינו גורם לי להשתתף בצערו של נפגע האהבה.
אביתר קורקוס, אחרי הזכייה בתחרות "הכוכב הבא", עושה מאמת לעצב לעצמו קו מוסיקלי, אך נדמה שהוא עדיין מגשש דרכו וממתין ליוצרים שיושיעו אותו. בינתיים, היכולות הזמרתיות המצוינות שלו אינן ממונפות לאיכויות מוסיקליות, שמסמנות דרך חדשה מיוחדת.
עד מתי נמשיך להילחם / צד אחד תמיד מושך למטה/ יודע איך זה שאת נותנת את כולך/ איבדנו את הכל ולא הבנתי איך
העיניים עוד אומרות אמת/ ומילים שמזכירות לי איזו דרך/ גם אם חלק בי רוצה להיעלם/ הלב תמיד רוצה להישאר/ קמתי הלכת לי , קחי אותי איתך
היד שלי מושטת בלי תשובה / בלי סימן בלי הסבר / הרגשתי כבר מזמן שבלב שלך / שוכן לו מישהו אחר
העיניים עוד אומרות אמת / ומילים שמזכירות לי איזו דרך / גם אם חלק בי רוצה להיעלם / הלב תמיד רוצה להישאר/ קמתי הלכת לי קחי אותי איתך