מישל קמילו, הפסנתרן המבריק מהרפובליקה הדומיניקנית, מפעיל את הטכניקה הנוצצת שלו, האישיות השופעת כדי למזג השפעות ג'אז, לטיניות וקלאסיות לנגינה ייחודית. הוא הקליט סולו, בצמדים ובהרכבים, כמו גם עם להקות גדולות ותזמורות סימפוניות, אבל הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו עם שלישיות, שהרחיבה את השילוב הקלאסי של פסנתר, בס ותופים לעידן הפוסט-מודרני.
קמילו משחזר מנגן קלאסיקות ג'אז בעלות גוון לטיני באמצעות ארבעה שילובי טריו שונים.שם האלבום 'Thru My Eyes'", "כי זה מבטא את ראיית השירים נכון להקלטות. גדלתי על רובם, והם היוו השראה לכתיבת הג'אז ולנגינתי בצורה כזו או אחרת. בחרתי סטנדרטים שלא בהכרח נכתבו על ידי היספנים. הטעם לטיני נמצא בגרוב או במנגינה."
עיבודי הטריו המורכבים, הכמעט תזמורתיים, של קמילו דורשים רמה מוזיקלית משותפיו – אנתוני ג'קסון, חבר בשלישייה המקורית של קמילו, הוא אמן גיטרת קונטרבס עם שישה מיתרים, כלי שהוא עיצב בעצמו. לינקולן גוינס, שניגן באלבום הלייבל הגדול הראשון של קמילו, מופיע כאן על בס אקוסטי. הבסיסט ג'ון פטיטוצ'י, שזכה לתהילה בשלישייה של צ'יק קוריאה, מופיע לראשונה עם מישל. המתופף קליף אלמונד שהיה שותף תכוף להקלטת קמילו בשל ההבנה שלו במסורת הלטינית והן במסורת הג'אז. וגם: קוסם ההקשה הקובני הוראסיו "אל נגרו" הרננדז, שמספק מגוון אפקטים של כלי הקשה לטיניים ותיפוף ג'אזי ממדרגה ראשונה.
האלבום נפתח בסטנדרט "פונצ'יאנה", של שלישיית הפסנתר אחמד ג'מאל. מנוגן בגרוב קצת שונה ביד שמאל, אבל עדיין מקושר מאוד למקור של אחמד "כי מבחינה הרמונית הוא השפיע מאוד".
"פרדידו", קלאסיקה של דיוק אלינגטון, נכתבה למעשה על ידי הטרומבוניסטן הפורטוריקני של אלינגטון, חואן טיזול. "קיבלתי השראה מגרסת הלהקה הגדולה של דיוק", סיפר קמילו, "אבל ניסיתי ליישם את זה על השלישייה, אז זה נשמע כמו מיני-ביג להקה.
ב"איש אבטיח", להיט ענק של מונגו סנטמריה, הגרסה של קמילו קרובה יותר לזו של הרבי הנקוק, "האתגר היה לנגן את הגרוב ביד שמאל ולשמור על המנגינה הרופפת בצד ימין בו זמנית", אומר קמילו. "ניגנתי את הסולו מהצד של הבלוז". עם פטיטוצ'י והרננדז, קמילו הופך את "לילה בתוניסיה" של דיזי גילספי לקטע מלהיב בגרסה ייחודית.
ב"Armando's Rhumba" הרומבה של צ'יק קוריאה, מנגן גרסה שלו הייתה מכוונת פלמנקו, ועם זאת מדגיש הצד הלטיני על ידי סטיה מהקצב של הקטע המקורי. בהמשך קמילו מנגן את נושא הקליפסו של "סנט תומס" של סוני רולינס בקצב "בומבה ביט" פורטוריקני. "ומיצר אווירה של מסיבה גדולה. העיבוד של קמילו ל"Oye Como Va" של טיטו פואנטה נאמן לנושא המוכר עד הסוף, תוך כדי ציטוטים ממנגינות אחרות.
את "אפרו בלו" של מונגו סנטמריה קמילו הוא חידש ב-9/8 כאשר הפסנתר והבס מנגנים ביחד. "זה כמעט כמו מדיטציה על שיר – מאוד מגניב ועמוק מאוד" אומר קמילו. "Mambo Inn" נכתב על ידי מריו באוזה עבור תזמורת מצ'יטו. , אבל קמילו נשען כאן על הגרסה של ג'ורג' בנסון ומקוי טיינר. "זה עיבוד אחר לגמרי", הוא אומר, "עם קצב פתיחה המבוסס על קצב הקרנבל של קובה.
"My Little Suede Shoes" של צ'רלי פארקר הוא אולי המנגינה הפחות מוכרת באלבום. "פרקר ביסס את המנגינה על קצב צ'ה צ'ה", אומר קמילו, "ורציתי לשמר את הטעם הזה בעיבוד מעט הומוריסטי.
האלבום מסתיים בציון דרך הג'אז הלטיני Manteca של דיזי גילספי וצ'אנו פוזו. "זה היה האתגר הטכני הגדול ביותר עבורי באלבום", אומר קמילו, "איך ליישם את העיבוד של הלהקה הגדולה של הגרסה המקורית על הפסנתר. כשהיינו באולפן, הנגנים שלי אמרו, 'מה שבאמת כתבת זה סוויטה המבוססת על מנטקה', מכיוון שהיא מגיעה לכל כך הרבה מקומות שונים. אבל מה שרציתי היה לחקור את הצדדים השונים של מנטקה, מהעיבוד המקורי של צ'יקו פאריל ועד לגרסה שניגנתי שיחקתי עוד כשהייתינכען בתזמורת של פקיטו ד'ריוורה".
אלבום של עיבודים עם תובנות, משחקי גומלין תוססים ורוח מרוממת בלתי פוסקת, Thru My Eyes מייצגת ג'אז לטיני במיטבו.
"Michel Camilo Trio with James Genus and Mark Walker "Perdido
