כבר 6 שנים חלפו מאז שהסתלקה. נדמה לי שלא החמצתי הופעה שלה, גם האחרונה טרם מותה בהיכל התרבות בת"א. עולם המוסיקה בלי מרסדס סוסה הוא אינו מה שהיה. כששומעים את סוסה, קשה לדמיין שהאישה הזו, הפאצ'ה מאמא של תרבות האינקה כבר לא אתנו. הנה עוד 14 שירים, שהתגלו רק לאחרונה, כולל ביצוע לשיר "כמו אדם" של נתן זך ושלמה יידוב.
כמי שאינו דובר ספרדית, אני עדיין מקשיב לסוסה ומחפש תרגום. אבל כמו בפעמים הקודמות –מתחולל הנס: במקום להבין טקסט,  מקשיבים לטון, כלומר לקול האמיתי שנובע ממקום נמוך שנמצא איפשהו בין הבטן ללב.
מרסדס סוסה אינה עוד זמרת. טרובדורית שהמוסיקה העממית טבועה בדמה ובנשמתה,  קול אלט עמוק צלול ומאוד חם, נגוע בעצבות תהומית וגם בשמחת חיים. קשורה לאדמתה, לשורשים שלה, למקצבים הדרום האמריקניים, אבל בעיקר לאמת הפנימית הייחודית שלה, שהיא מעין "אמת אוניברסאלית". לא סתם אומרים עליה "קולה של דרום אמריקה". זמרת מהסוג העל-זמני, תמיד חלפה מעל  מחסומי האופנה, בשלל עיבודים, חדשים וישנים.  אסופה חדשה שהיא תזכורת לאחת ויחידה.

Ojos de Cielo, Como Flor de Campo, Alma de Rezabaile, Caja de Musica, Lapachos de Primavera, Esa Musiquita, Romance de Barrio, Gira Y Giea, Los Ninos de Nuestro Olvido, El Olivadau, Romance de La LunaTucumana, Lucerito, Come Asan, Himno de mi Corazon

צילומים: יוסמיוסיק