מישהו מהכותבים יכול לפענח את המטפורה "חייל של הכאב". אם מדובר בלוחם מול מצוקת האהבה, איך הוא נשאר ללא כוח, ואם אזלו כוחותיו – איך אצלו "הכל טוב"? מילא, שוק שירה שבורי הלב במיינסטרים של הפופ הים תיכוני פורח, והטקסטים הנמכרים על משקל בדוכנים כמעט זהים. הזמרים שרים את קינתם לבחורה אחת בשני קולות. מה זה? קטליזטור רגש?
מילא הטקסטים הנדושים והלא אמינים, אבל איך לא מקפידים על מלל לוגי סביר. על מה בדיוק הוא סולח לה? שהיא עושה עם מישהו אחר חיים?
לא פעם אני משתאה נוכח הפער בין אישיותו המקרינה אינטלגנציה של משה פרץ ובין השירים שהוא בוחר לשיר, מקריב את קולו היפה לשירים אינסטנט, הכל כדי להישאר בטופ של השופינג בז'אנר המוסיקה ים תיכונית. הדואט עם מושיקו מור הוא מבחינה זו לא יותר מאלמנט מקדם מכירות.
המלודיה הקול והסלסול הרכים והענוגים כמו גם קישוטי התזמור לא מוסיפים לשיר עומק. קולות גבוהים יפים כבודם במקומם מונח. מה מעבר? כבר טענתי במקרה של דואט אחר של שבורי אהבה (דודו אהרון את עדן מאירי בשיר "למה זה נגמר") כי התחושה היא שהם שרים על טייס אוטומטי. לא השתכנעתי כי המקרה הזה שונה. "הגברים הגברים בוכים בלילה לא נשמע קולם, הגברים בוכים בלילה בכי נעלם", שר בזמנו אבנר גדסי, אלא שכאן קולם נשמע, אבל מי מאמין להם?
משה פרץ מושיקו מור הכל טוב
איך את יכולה מהר לשכוח/ את הבגדים לקחת רצית לברוח
השארת אותי לבד אבל הכל טוב./ יש מי שתאהב אותי אם לא תרצי לסלוח
אני חייל של הכאב כבר אין בי כוח/ אבל הכל טוב הכל טוב
מאמי די זה לא הולך/ איך נשרפתי בגללך/ כבר נתתי את הלב
למישהי שאותה אוהב/ לא אכפת לי מה קרה/ אם היה לך טוב או רע
לא רוצה יותר לסבול/ וסולח על הכל.
איך נשבענו שנאהב עד השמיים/ העצב כאן צוחק לי בעיניים
אצלי הכל שבור אצלך הכל טוב/ איך שרפנו את הזמן כמעט שנתיים
עכשיו את שם איתו עושה לחיים/ אבל הכל טוב הכל טוב…
