כשאלהים אמר בפעם הראשונה עוסק בבריאת העולם מהזווית של אלוהים, תוך ניסיון לתהות על חולשותיו…האנושיות.
לפי הטקסט האירוני-הומוריסטי של נתן זך, עד הנקודה שקדמה לבריאת העולם, אלוהים היה אומלל, וברא את העולם כאקט של ייאוש בתקווה לאושר. הוא לא חשב על בני האדם, לא חשב על השמיים, לא חשב על שינה. אך ההחלטה גמלה בו: "כך אהיה מאושר", אמר בליבו האלוהים הטוב.
הסיבה לבריאת העולם הייתה כדי לצאת מהחושך שבו היה נתון עד אותו הרגע. מילים פשוטות: זה המרדף של אלוהים אחרי האושר שלו עצמו. העולם הוא הביטוי הפיזי לפוטנציאל האינסופי של האלוהות. היקום הוא ההגשמה העצמית של האל. לפי השיר אלוהים ברא את העולם, מכיוון שאלמלא היה עושה כן, היה דן את עצמו לחיי נצח של בדידות איומה. בכדי לחמוק מהאומללות התהומית שמתחייבת מהבדידות האולטימטיבית הזו, בחר האל ליצור לעצמו עולם.
חולשות? "כשאלהים אמר בפעם הראשונה יהי אור". האם זך מצביע על כך שהיו פעמים נוספות? האם לא הצליח לו בפעם הראשונה? אולי הצליח אך התחרט?
"הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך" – הגיוני לא? – מלאכה רבה לפניו, וקשה לעשות אותה בחושך. "הוא לא חשב באותו רגע על השמיים" – ראשו כבר היה במקום אחר, כי פתאום התברר לו שהמערכת אותה הקים מתוחכמת והחלה כבר לתפקד מבעוד מועד, להוריד גשמים – "אבל העצים כבר התחילו מתמלאים מים" לתת חיים לבעלי חיים – ו"ציפורים קיבלו אויר וגוף".
האמין (בתמימותו) כי הכל בסדר, אבל משהו השתבש – "וחשב כי טוב. הוא לא חשב באותו רגע על בני האדם, בני אדם לרוב" – נשמע כמו שהגולם קם על יוצרו, והוא אינו מצליח להשתלט על מעשה בריאתו. למעשה, בני האדם, תפסו עצמאות – "וכבר החלה מתרקמת בליבם מזימה על מכאוב". "אלוהים הטוב" שרצה להיות "מאושר" – כבר עומד חסר אונים מול המוני בני האדם.
אלוהים אמנם יכול לברוא עולמות, אך הוא אינו מאושר, כלומר מתגלה בעל חולשות אנושיות בסיסיות, אינו רואה בלילה, הוא זקוק לאור כמו כל אחד מאיתנו. הוא אגואיסט – חושב אך על אושרו-עצמו…
מה יחסו של הדובר בשיר לאלוהים? בכינוי ה"טוב" נשמע קצת יחס לעגני כאל מישהו שאינו אסרטיבי. פירוש ארס פואטי: בהיות המשורר דומה לאלוהים. שניהם בוראים יש מאין, ושניהם לא תמיד זוכים להכרה או לכבוד שהם חושבים שמגיע להם.
*** "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" – גרסה חדשה של נורית גלרון בעיבוד ובהפקת עמרי אגמון, שמעניק לשיר ממד קצבי מיוחד. האזינו מטה.
כשאלהים אמר בפעם הראשונה – מילים
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור!
הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך/ הוא לא חשב באותו רגע על השמיים,
אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים/ וציפרים קיבלו אויר וגוף
אז נשבה הרוח הראשונה/ אל עיני אדוננו
והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו/ וחשב כי טוב.
הוא לא חשב באותו רגע/ על בני האדם/ בני אדם לרוב.
אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם/ בלי אלים
וכבר החלה מתרקמת בליבם/ מזימה על מכאוב.
כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה/ הוא לא חשב על שינה.
כך, כך אהיה מאושר/ אמר בליבו האלוהים הטוב.
אבל הם כבר היו לרוב/ אלוהים הטוב
**** השיר נכלל באלבומו הראשון של מתי כספי (1974), שרוב שריו זכו לחיי נצח. זהו מתי כספי שלאחר הלהקה הצבאית, שלישיית 'לא אכפת להם' ו'מאחורי הצלילים'. הניסיון להלחין מילים שלא נכתבו להלחנה כפזמונים, נולד גם כצורך לעמוד בתקופה ההיא באתגרים שהעמיד פרויקט ערב שירי משוררים בגלי צה"ל. המוסיקה – אפטמפו, מהלך מלודי לא שגרתי, מציג את הנרטיב בדרמטיות, ויש יגידו שמחמיצה את האירוניה בשיר, ועדיין – אוטימטיבית. שירי האלבום מציגים סגנונו הייחודי של מתי כספי, המשלב בין מהלכים והרמוניות בלתי שגרתיים לקו מלודי קליט וההפקה מלאת הדמיון. כספי שניגן בכל הכלים, (פסנתר, גיטרה אקוסטית, גיטרה פאז, גיטרה חשמלית, גיטרה לסלי, גיטרה בס, אורגן, מלוטרון, כלי הקשה, סינטיסייזר, ויבראפון) מטעמי חיסכון, לדבריו, מספר כי את 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה' הקליט בלי פסנתר, רק עם גיטרות, כי כיוון את הגיטרות בפה דיאז פלוס (פלוס רבע טון למעלה), שאת זה בלתי אפשר לעשות בפסנתר, כדי שזה ישמע יותר רענן.
שלמה גרוניך ומתי כספי – כשאלהים אמר בפעם הראשונה
