השיר מייצג ככל הנראה דור של אנשים צעירים, שאינם יודעים מה הם רוצים מעצמם. הם עצובים, מדוכאים, לא מוצאים כיוון ודרך, רק תחושות של "הכל חארה" אופפות אותם, ואין תשובות לשאלות קיום. כשלדובר בשיר  אין אפילו דקה לנשום – איך הוא יחיה "כמו גדול", כפי שמציעים לו, יהמר על הכח, כשאין לו על מה להמר. ההפקה האלקטרונית העדכנית מובילה את נדב גדג' במקצב מיד טמפו לשיר היותר בוגר ששמעתי ממנו.
נדב גדג' סוף סוף מספר את עצמו, וזו התקדמות. שיר איכותי אמור  לשדר שילוב של תוכן אותנטי ורגש אמיתי. השיר הזה אינו פייק. הוא אומר דברים על איש צעיר, שאינו מסתדר עם עצמו ועם כל מה שסובב אותו. הוא מבקש מעט מאוד כדי לצאת מהתסבוכת האישית.
נדב גדג' יורד מרחבות המועדונים, מוריד אנרגיות, כדי לשיר בטון נוגה מתון בליווי מדוד. המעבר הדרמטי משכנע שהוא נמצא בתוך השיר. ההפקה והעיבוד האלקטרוני של ינון יהל עושים שירות מעולה לשיר ולביצוע, מחוברים חזק לנרטיב. דוגמא מצוינת לשיר בו מצטלבים דרכי הכותב, המבצע והמעבד-מפיק. מבחינת נדב גדג' זהו ניסיוון משמעותי להתקרב אל עצמו מבלי לרוץ לפני עצמו.

מר לי/ קמתי ומר לי / העולם די מוזר לי
ובא לי ללכת רחוק / מבלי להזיע
נזרקתי/ עוד ערב פנטסטי / ועוד לא מאסתי
צחקתי אפילו בקול/ מבלי ליילל
שכבר כמעט שבוע שאנ'לא מוצא/ פינה חמה להתקרר בה
ולא יודע כמה אתקדם / אם לניו יורק או באר שבע
תנו לי דקה/ המדינה עסוקה/ התקווה מחכה שאבוא
רק תנו לי דקה/ לא זהב, לא עיסקה/ כמו דג על חקה
מפחד מאוויר לנשימה
אנטי / תמיד אתה אנטי/ בכלל לא רומנטי
עייפתי מכל השטויות / נו בחייך..
אמרת לי/ שאולי אם יבוא לי / לשתוק או לצעוק
ניקח את האוטו צפונה/ מבלי לדבר
שכבר כמעט שבוע שאנ'לא מוצא/ פינה חמה להתקרר בה
ולא יודע כמה אתקדם / אם לניו יורק או באר שבע
תנו לי דקה…
אמרו לי תחיה כמו גדול / תהמר על הכל / בלי הפחד ליפול לתהום
אם רק תתנו לי דקה כדי לנשום/ אני שוב אעמוד ואתן את הכל
תנו לי דקה.. תנו לי דקה ../ תנו לי דקה.. תנו לי דקה..