נדב עדר שם עצמו על ספת הפסיכולוג האישית, מתחקר תת מודע כדי לצייד את המאזין במודע. משוטט בתוך מחשבותיו, חופר בתוך עצמו, מאוד מודע לעצמו, להרגלים, לחולשות, ציני, ביקורתי, חושף את מה שבנאדם מעדיף להסתיר גם כשהוא  מתעמת עם עצמו. זהו שיר עימות עם עצמו. מודעות עצמית היא דרך לריפוי, להשתחרר מהרגלים שאתה לא מת עליהם.
יש כאן חיבור יפה בין מנגינתיות קולחת לספוקן וורד-ראפ כן ואמיתי. פתר את הבעיות של ההפרדה בין ראפר לזמר סטורי טלר. הם משלימים זה את זה. הראפר אינו מתעלם מהצורך באלמנט של הזמר מהפן מוזיקלי, והשיר כאן הוא לא נאום אלא טקסט מתנגן, כשהמלודיה היא מרכיב מהותי ביצירת השיר השלם.
נדב עדר מצליח ביצירת אמנות מורכבת, מודע לקשר בין דיבור ומנגינה. זה הייחוד שלו בהלחנת הטקסט השנון הזה.

הרגלים הרגלים, יש לי כמה / אני טוב בלשקר שאני לא יודע למה / דעה קדומה תשאיר אותך קר ומנוכר / היא לא תוביל אותך קרוב לעצמך
הרגלים הרגלים, יש לי כמה / בכלל לא שמתי לב, פתאום הגוף בטראומה / נופל רודף אחרי עצמי שופט ולא נרגע / מתי אני אתן לי מנוחה
יש לי הרגל / כותב שיר, מנסה להיות מתוחכם / מחסיר שורה פה, מעוות שורה שם, כמו סופר, סתם.. / שהתוכן יהיה נגיש לקהל שבא לשמוע
קל לבלוע, נתקע בלוע, שיהיה קצת רוע
יש לי הרגל / רואה בחורה ברחוב, חייב לשדר הכי טוב / מחפש בעיניים משוב, / תתני לי סימן של קשר רחוק קרוב כי…
אני רואה ת'איברים המדושנים מתנוססים / ועושים לי כזה נעים עד שכבר לא מתאים / מסיט ת'מבט, חלילה שלא יהיה קאט
איבר מהופנט, מוח קלט / יאללה לבית לאקט / שנינו ביחד, בנפרד, אני כובש אותך, לבד / את בטח חושבת עליי (לא…) מה?

הרגל לא להיות רגיל / מיוחד, שונה, ממכר כמו קפה, מיוחס, שם נוצות של טווס הליכה של דוכס / אס זה בליטה במכנס, לא כזה פרס, אם היה לי טיפה מהקלאס
להודות שנמאס לנסות לרצות את כולם כי זה מאסט, די!

הרגלים הרגלים, יש לי כמה / אני טוב בלשקר שאני לא יודע למה / דעה קדומה תשאיר אותך קר ומנוכר / היא לא תוביל אותך קרוב לעצמך
הרגלים הרגלים, יש לי כמה / בכלל לא שמתי לב, פתאום הגוף בטראומה / נופל רודף אחרי עצמי שופט ולא נרגע / מתי אני אתן לי מנוחה
יש לי הרגל / להיות זיקית בסיטואציה חברתית, לטפס בשקט/ שומע דעות ורק אז מחליט מהלקט / איזה צבע לשנות, כמה עדין להיות, אולי לחרוץ לשונות,
לשרוף אמונות, לדרוך חזק ובטוח לנצור פחות.
יש לי הרגל / מגונה של חזרתיות / חייב להיות מבנה כי יש לי או סי די למות / אני כמו כל דור ה-Y חצי רובוט חצי איש / פרופיל בשביל הפיל לרגע מתוק ואז מתיש
רק אז תבין שזה הבור שאתה חפרת / כל כך עמוק לא מצאת אמת בכל החרא שערבבת / הערימה הפכה גדולה ובלי לשים לב התרגלת / לא לדבר עם עצמך נהיה כבר סטנדרט
אני לא מפנה שום אצבע לא חושב שזה רע / עיצבתי לעצמי אופי רועש כדיי לא להיפגע / זה דיי רגיל לא להקשיב לקול פנימי הכל מפריע אין מניע / אז למה בכלל לנסות, בשביל מה להשקיע?
כמה פעמים יצרתם לעצמכם כל מיני פעולות קטנות שהפכו להרגלים / עוד לפני ששמתם לב, חפרתם לעצמכם בור עמוק מידי שקשה לצאת ממנו / ועכשיו זה כבר מאוחר מידי
הרגלים הרגלים, יש לי כמה / אני טוב בלשקר שאני לא יודע למה / דעה קדומה תשאיר אותך קר ומנוכר / היא לא תוביל אותך קרוב לעצמך
הרגלים הרגלים, יש לי כמה / בכלל לא שמתי לב, פתאום הגוף בטראומה / נופל רודף אחרי עצמי שופט ולא נרגע / מתי אני אתן לי מנוחה