מה פשר ההזדהות של הדובר בשיר עם מי שאינה מצליחה לממש אהבה? – לא ברור. אהבה? חמלה? נועם פנחסוב כתב שיר המשלב תיאור הבחורה הבעייתית ומכתב נחמה בגוף שני (את) שאומר לה: לא נורא, זה בסדר להתנהל כך. תמשיכי ככה, כי מן הסתם, המצב הזה הכי נח לך, ואם את מרגישה נח במצב הזה – אני אתך בתחושתך הצודקת.  מה בסדר? למה בסדר? הטקסט הרזה אינו מסייע בהבהרת הנרטיב.
המוסיקה האמוציונאלית משדרת את טון הזדהותו הנוגה של פנחסוב. הלחן הפשוט היפה נע על קצב המעלה את השיר על נתיב אמצע מהסוג של radio friendly. התזמור בסיום טוען את השיר במטען דרמטי חורג מעט.

את רוצה להיות קרובה / ומצד שני, כל כך רחוקה / אומרת "הזמן יעשה את שלו" / שואלת מתי הוא ילך לדרכו 
אולי שם הכי נח לך / וזה בסדר, / זה בסדר שנח. / וגם כשבאות הדמעות / זה בסדר, / זה בסדר לברוח. 
את מוצאת עצמך אבודה / הוא ברקע כשאת בודדה. / אומרת "אולי אספיק לאהוב" / חושבת מתי הוא יחליט לעזוב 
אולי שם הכי נח לך / וזה בסדר, / זה בסדר שנח. / וגם כשבאות הדמעות / זה בסדר, / זה בסדר לברוח.