הקאבר של נועם קלינשטיין לשיר במסגרת פרויקט המחווה לשירי יורם טהרלב הפעיל אצלי את חפשן היוטיוב: חיה ארד היא הזמרת ששרה את השיר ב-1973. (11 שבועות במצעד העברי של הגל הקל). שמעתי קול גבוה, מתאמץ בעיבוד בומסבסטי. שייך אולי לזמנים ההם. נועם שרה את השיר בטון של תום נעורים כדי להביע את געגועיו של טהרלב לילדותו בעיבוד שיש בו גרוב עכשווי.
על פי רוב קשורה נוסטלגיה לזיכרונות ילדות. מחוזות ילדותו נשקפים לטהרלב דרך משוט על ספינה קטנה בנהר נרדם. חוויית הגעגועים מרמזת כאילו השתבש עניין יסודי כלשהו מאז תקופת הילדות, וכי יש צורך לחזור ולהתחיל הכול מחדש. מצד שני, התחושות המלוות זיכרונות עשויות להיות נעימות ולעורר געגוע.
המוסיקה של השיר הזה לא עוררה אצלי געגוע כלשהו. לא שיר שהרעיד את אמות הסיפים של המוסיקה הישראלית. משנת 1973 יש לי עשרות שירים שעוצמתם הנוסטלגית מאפילה על השיר הזה. הביצוע המחודש של נועם קלינשטיין הוא אולי ניסיון "לסחוט" משהו קצת אחר מהשיר, אבל האינטרפרטציה לא הרימה את השיר למקום מעוררריגושים כאלה, שיעניקו לו חיים חדשים ויפריחו מחדש אביב נעורים.
נועם קלינשטיין הנהר הנרדם הפקה ובימוי : נו מאנס לנד/ No Man’s Land
חרש שטה לה חרש/ ספינה קטנה בנהר הנרדם/ ספינת חיי היא
על פני המים/ נושאת היא את נעורי אל סופם.
על פני הזרם/ שטה לה חרש/ וערפל את הנחל יעטוף
הרחק בשקט/ אראה צוחקת/ את ילדותי שנותרה על החוף.
עוד יפרח פה אביב/ יאדים פה הסתיו/ עוד החורף יגדוש את מימי הנהר
עוד הקיץ יבער/ על כרי הזהב/ אך אני לא ארוץ עוד בין היער והכפר.
חרש שטה לה חרש/ ספינה קטנה באור בוקר של פז
והלאה הלאה/ עפים מעל לה/ החסידות שליווני מאז.
על פני הזרם/ שטה לה חרש/ ספינה קטנה ואני בה לבדי
לא לא שכחתי/ הנה לקחתי/ את ילדותי הקטנה עימדי.
עוד יפרח פה אביב..
תגובה אחת
השיר מקסים, הביצוע של נועם נפלא, צעיר, סוחף, נהדר!