נורית גלרון 2 צילום מרגלית חרסונסקי

"ספינותיה"

נורית גלרון: "ספינותיה הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אשה"

מילים: מאיר גולדברג לחן: דודי לוי
0/5
"ספינותיה הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אשה"
 הופה, איזו מטאפורה יצאה למאיר גולדברג המתפייט. שירים כידוע זה מילים יפות, אם כי לא בהכרח מתייפייפות. כאן הייתה לי הרגשה של התפייטות יתר. באשר לביצוע ולמוסיקה: האמת היא שלא זיהיתי שזו גלרון על הפתיחה. נשמע לי קול גבוה של זמר (כ, ממין זכר) היא שרה על ספינותיה, ספינות הדמיון שלקחו אותה אל ארצות שונות בסוף העולם.
השיר  מציג אישה שמנסה להיות יותר "אישה", מתעוררת בוקר אחד, בהחלטה ברורה שהיום הזה ייפתח אחרת ויהיה שונה לכל ארכו. זה הולך להיות היום שלה, לחלוטין. היא מועדת מול המכולת וחוזרת באחת למציאות. "שוב פעם היא, הרחפנית הזאת…", היא שומעת את הצחקוקים המוכרים וכמעט מחליטה להפסיק (ספינות בתוך המערבולת), עד שמישהו מתייחס אליה ומחזיר לה את הביטחון.
הלחן נקלט משמיעה ראשונה, מתוק-נוגה, בהפקה וורלד ביט מיוסיק כשהדגש הוא על מוסיקה קלטית (אורי מיילס בחלילים).
להיט בכול מובן, עשיר במקצביו, פריך בלחנו, וגלרון – הגם שמשהו כאן השתנה בצבע הקולי שלה, במיטבה.

ספינותיה מטיילות על פני אוקיינוסים של בושם
הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אישה
הוא אחר להתעורר או זו היא שקמה קודם
הספינות שלה לוקחות אותה לארץ חדשה/ היא יצאה אל הרחוב ומעדה מול המכולת
את שפתיה היא נשכה והאדימה במבוכה
הספינות שלה כמעט שנכנסו למערבולת
ובחור אחד שאל אותה לאיפה היא צריכה.לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים היא עלתה על קו שלוש והתגלתה בעיר אחרת
אין כמו עיר בלי הפסקה לנעוריה של אישה
בכיכר שרקו לה שיר, ובשוק קראו לה גברת
הספינות שלה לקחו אותה לארץ חדשה
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסוייםמה קרה לה מול הים היא ממש לא מספרת
מסתירה את החיוך ושתי עיניה נוצצות
הדמיון מפליג חופשי, זה כל מה שהיא אומרת
הספינות שלי לוקחות אותי לאן שהן רוצות לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסוים
שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. לפי הרמה המילולית והמבעים הרדודים, לקח הרבה פחות מארבע דקות לכתוב את השיר הזה. ה"שיר" מבייש כל ניסיון ביטוי בכל שפה, פואטי או יום יומי. אין עליבות גדולה מזאת ואכן מדובר בניסיון כושל להפיק מהמלים האלה להיט. חבל על כל מאמץ מוזיקאלי שהולך לאיבוד ולא ברורה בכלל הסיבה שבעקבותיה נורית גלרון בחרה לתת ביטוי מוזיקאלי לטקסט כזה (זמרת המצטיינת בבחירות פואטיות נפלאות [נתן זך] ואיומות, בלי שום חוט מקשר הגיוני).

  2. הלחן יפיפה וגם השירה של נורית גלרון כתמיד עמוקה עשירה ומקצועית מאד. המילים פשוט עלובות, זה שיר שלקח 4 דקות במקלחת לכתוב, וכך יצא שלחן מעולה ועיבוד כמעט מושלם בוזבזו על יצרן האינסטנט להיטים הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן