נינט שרה מצוקה. תחושה של כליאה, אי יכולת להיחלץ, כמו ילד שאמו נטשה אותו. הדמיון מייצר אשלייה של מפלט: בית מזהב מתחת לעץ. לא שיר רגיל. מתפתח משקט מתוח של קול נואש לסערת חושים של הבעת כאב עמוק. השיר לובש ממד קצבי משמעותי המלווה את ההתרגשות של הזמרת. ההפקה סייעה להפוך את ההבעה למלודרמת רוק גועשת. נינט ממשיכה בדרכה הייחודית. כשהיא רוצה להביע מבוי סתום אישי – היא הולכת עד הסוף אפילו על חשבון אי פינוק האוזן במנגינה קליטה. זהו תרגום אמיתי של תחושה, שנינט לוקחת עד הקצה.
*** השיר יוצא במסגרת אלבום חדש באנגלית בהפקת יוסי מזרחי ולקראת הצטרפותה של נינט לסטיבן ווילסון לסיבוב הופעות הקרוב שלו, אחרי שביצעה באלבומו האחרון 3 שירים. הבכורה נערכה באולם אלברט הול בלונדון. נינט התקבלה אז בדקות ארוכות של מחיאות כפיים.
I can't let go/ I can't let go/ Imprisoned/ Just like a child/ Just like a child/ Who's mom left/ Imprisoned
Underneath a tree/ Wooden-golden house/ Sitting in the corner/ Covering my eyes/ Can't find the door/ I over think and stop and think/ I'm being/ Reckless
Underneath a tree/ Wooden-golden house/ Sitting in the corner/ Covering my eyes